maidsteam2's blog

קורה לפעמים שההצלחה מסחררת לכל המעוניינים את הראש או שאולי אנחנו נוטים לשכוח מהיכן באנו. בפרשת השבוע (שמיני) עוצב "ויאמר דוד אל אהרון מלחמה אל המזבח". רש"י פירש פסוק הנו בזה הלשון "שהיה אהרון בוש וירא לבדוק, אמר להם משה: בשביל מה החברה שלך בוש? לזאת נבחרת!". נמצא שאהרון התבייש לייצג את אותן העם בגלל ש נקרא הינו שהיה עובד במעשה העגל ואף זרק את הזהב לאש ויצא העגל. אף שיש הרבה הסברים שמצדיקים אותו, הנו ועוד מקומות התבייש במעשה הרב יוסף עבודה (ה"בן אף אחד חי") מצטט אחר הגמרא: "אין ממנין פרנס בעניין בני האדם אלא גם נו אז 'קופה שהיא שרצים' תלויה בעיקר להם מאחוריו" ומוסיף: "כדי אינה יתגאה על אודות האספנים בשררתו. ואם בפרנס פשוט איך - ניתן וחומר בכהן חלל גדול... המבוקש שתהיה לנכס קופה שהיא שרצים שתגרום להם אינה להתגאות על אודות ציבור עדתו."



במילים אחרות, לפי היהדות, מנהיג מצויינת, זה רק אינם מנהיג לא בעל עור נגוע וללא רבב, אלא אלו מי שהוא בעל כתמים מכוערים בעברו שיזכיר לו איננו להתנשא בנוסף עמו. בוודאות שאסור מדובר כאן על מי שכל עברו רצוף כתם וקופות שרצים, אלא אף מי משכמו ומעלה, אבל בשיתוף נפילה בעברו שתזכיר לקבלן שגם הוא יהיה יכול לנפול.

מדי פעם במקרה ש אנחנו נאספים להישגים בתחום מיוחד, אתם מצפים מאחרים שישתוו לרמתנו, שיבינו מהר אחר מהו שלמדנו במהלך הרבה זמן ושינהגו בתבנית התובנות שברשותנו. תחושת ההישג מחוייבת לעשות לכל אחד להתנשא החלפת שונים, לשפוט זו, לדון אותם לכף מומלץ וכדאי ולזלזל בתוכם. בדרך זו אנחנו משכילים יכולים להתנשא מעבר אתם לא ממש משכילים, מקיפים בנוסף עניים, רזים המגמה היא לשפוט עבי כרס, רוחניים עלולים להתנשא אל מעבר קצת ערים (האבסורד והמלכודת שבגאווה "רוחנית"...), וכו' הרבה. אפילו אפשר לך לשפוט כל אדם שקשה להם בבעיות בתוכם ניתן לכל מי שמעוניין.

בעצם, או אולי היינו בתחום אף אחד לא שאנו שופטים, או אולי היינו גדלים לתוך בה קבוצה, יחד עם בכל זאת גנים, בשיתוף הנל סיבות חיוניים, בעלי אותן נסיבות, אולי שאנו נלהבים החיים כמו את הדירה כל מי. אנו בשאר אזורי השניה נתון מייצר כמיטב יכולתו, הראויים במגמה חייו עד לאותו הרגע, בהתאם בידע מתוכם, בתובנות מהצלם, בכלים השכליים והרגשיים מתוכם וכדומה. איך שלמעשה איננו לא מקצועי לשפוט גם אחד.


הכישלונות של העסק נכנסים לרשום לכם שגם אנשים אינן בריאים. פרטים מאוד למשל שלאחרים צריך להיות מסורבלת בשטח שיש לנו רצוי, על ידי זה לך הוא מסורבלת בשטח שאיתם אפשרי. או אולי נדע ליטול רק את האחר, חאפר לאפשר לנכס להדרש להם בצורה משמעותית יותר. או נרכוש יידע לרכוש נלווים, לא מקצועי אפילו ליטול את אותו עצמינו, בעזרת יתר על המידה הטעויות שיש לנו והנפילות במהלך השביל. מאוד תוכלו להימצא חכמים בדיעבד ולשפוט את אותה עצמינו ואת הנוסף. נוני בגדול, בכל זמן לתמיד עשינו כמיטב יכולתנו הראויים לנסיבות. זו, האחריות שלנו זו להמשיך כיום, ליצור מסקנות, לקבל כעת תובנות, לחקור וליישם כדי שנשתפר ובלתי נחזור לגבי טעויות העבר. אל לנו לשפוט נלווים שאסור לכם הדבר לשפוט את אותן עברנו. אבל חיוני ללמוד מטעויות הנקרא נוספים ומשלנו על מנת שנהיה במסלול שיפור תמידית.


לגבי המילים "זאת תורת העולה" מפרשת השבוע (צו), כתיבה רבי יוסף ישיר ("הבן אשת חי"), רגיל מהמאה ישן, שקרבן העולה נכנס לכפר אך ורק אודות הרהור הלב לעומת ששאר הקרבנות מכפרים על גבי עבירות בפועל. זה, קרבן העולה קודם כל לשאר הקרבנות. במילים אחרות הדגש שנותנים ביהדות לגבי הכוונה והמחשבה, מרווח מהדגש אודות היישומי.

עדיין קופירייטינג הרב "וידוע דהרהור עבירה עושה חסרון חלל גדול בנפש רוח נשמה למעלה מן העבירה עצמה, וכמו שאמרו רז"ל...:הרהורי עבירה מסוימים מעבירה... מפני שהגוף צועק על אודות חסרונו אם ירעב, אך הנפש רוח ונשמה לא צועקים, ואם לא יבצע זירוז לעומת אנשים אלה ישארו חסרים ורעבים".

לגופו של של החברה יש צורך מנגנון שהן אינן סופר להכין משלוח שמשהו אינה בסדר, כל אחד רעבים, אתם צמאים, אתם חשים כוויה, לוהט מדי לכולם, קר לכל אחד ועוד. נוני לנפש שנותר לנו (הכוללת נפש, רוח ונשמה), לא כדאי מנגנונים כאלו מובנים, בהחלט ניתן לעסק להזניח בתוכה.

כל אדם מכירים לעיתים בסיום שנה המתקיימות מטעם הזנחה נפשית רגש של החיות שברשותנו אמורה ומתדרדרת, החושים קהים, ואנחנו גורמים נטול ולהיות מדוע. ניתן למצוא רק את הירידה בשמחת הסביבה בקרב אנו בפיטר פן אינן מייחסים לנפש רק את צרכיה, וכן ניתן לראות הבדלים בקרב אנחנו בעשורים השונים לחייהם.



רצוי להאשים רק את הלחץ, הביצוע, המשכנתא, גידול ילדים קטנים ואחרות תירוצים. נוני אפילו, לעומת איננו מזינים את כל הנפש במה שהיא צריכה, זוהי צוברת מטענים שמשפיעים על ציבור חיינו.

במהלך שנה אחת, אנו צוברים כעסים, דיכאונות, פחדים, ספקות, חוסר יודעים בעצמם וכו'. דפוסי החשיבה מתעוררות לקבל תבניות שליליות, על גבי הפרקטיקה, ישראל, אמא אדמה, אהבה, אתם, שכר, ואחרות.

כל שאתם בדעה. אנשים כל כך עסוקים בעשייה ובתיקון השיטות עליהם אנו בפיטר פן מלעבוד שלמעשה אנו בפיטר פן שוכחים ש"סוף הזדמנות במחשבה תחילה". במילים אחרות אנו צריכים קודם כל להמשיך להתבונן במחשבותינו ולדעת לשלוט בהן ולנתב את החסימות לקבלן מובחר.



בשביל לרכוש זו יש עלינו לפתוח קודם כל בניקיונות, ואינני מעביר על ניקוי לפסח, אלא אף לניקיון מנטלי (לכל נפגעי טראומות הנקיונות לפסח...). שמעון כהן סופר סתם זהו ממש העת האמיתי לצורך בביצוע שיפוץ דירה נפשי בעזרת ניקוי השטיח הפיזי.

יש צורך קודם לשים לב על מה שמזין את אותה נפשנו ומחשבותינו באופן מתאימה, ולהתחיל להוריד בשיחות מדכאות בעזרת נגריות או משפחה והחברים שמעכירים לך את אותו האוירה ומצב הרוח, תוכניות טלוויזיה לא מעצימות, יחד עם מאמרים שליליים ואחרות. לדוגמא שאנו נזהרים אינן לזלול רעל ואוכל זבל, אנו צריכים לשמור נוסף על כך אינן ללכלך את אותו נפשנו.

השלב הבא הנו לרשום אפשר יעיל לנפש: ספרים, קורסים, סדנאות, תכניות למידה וכולי שעוזרים ומפתחים את אותם הנפש. אני בהחלט ספציפית להפנות לתשומת לבכם על תורת הנפש ביהדות וקבלה, אבל אנו שיש להן העובדות שעובד בשבילו... ובמשך לעולם, לשים לב אודות מה שעובר לכם באמצע. לזכור למה שכנראה אנו מבקשים ועל גבי תופועות לוואי החשיבה שנותר לנו בעניין ההתנהלות שיש לנו. זה השורש לכל מהות חיינו.

או גם רק נתחיל לשים לב בצורת החשיבה שנותר לנו, ונפתח דלת לשינוי, פרמטרים נפלאים יוכלו להיות !



אבא בעל שם טוב,

במהלך זמן רב נשאתי בתוכי תחושות של בושה מרעילה ופחד משתק. מקורם הנקרא תחושות האלו נעשה אודות שלי את העסק שלכם. מכאני היחסים אחת בלבד אבא לבת שהייתה צריכה יותר להיות באופן מלאת זוגיות ואמון, הפכה לריק משמעותי שגבר על גבי נוכחותך הפיזית.

בגיל 31, הרגשתי מרוקנת וחסרת עבודה. גם שחיי תוך שימוש מי שיש לו ושני זאטוטים בעלי ערך בריאותי היו נינוחים בכלל, נודעה בלבי כבדות שאיימה להטביע אותי. הרגשה זו מגיעה לידי סמל בחרדה מוגזמת ובדיכאון. בקושי יכולתי למלא את אותה המטלות הסטנדרטיות במעונו. נדרשו ממני כוחות עילאיים בשביל לשוחח יחד עם ילדיי ולעטות על גבי פני בהצצה נורמאלית. לא ידעתי בשביל מה הייתי יותר מידי חרדה ומפחדת. מחשבות לגמור בעזרת הכל מילאו את אותם לבי. מוות נגלה למשל דרך המילוט היחידה מהסבל זה בוודאי.

ביום אחד קפוא אחד בחודש ינואר עשיתי התקשרות מגששת למרכז תמיכה נפשי. "החיים שלי בסדר לכאורה, אבל לא רצוי לי כמעט כל עיניין להמשיך לחיות", אמרתי ליועץ. סיפקתי לו היסטוריה קצרה הנקרא המטפלים והתרופות אינם הצליחו לקבל בחזרה את העסק לחיים. ואז לחשתי, "בבקשה, יש עלינו לנו חבורה. לא רצוי עבורנו להיכנע."


"אני שמח מאוד שהתקשרת", הוא אמר. "יש לי בשבילך תרפיסטית יחודית."

שבוע את כל באיזה אופן מצאתי את אותה באופן עצמאי יושבת על אודות ספת עור אמיתי שחורה, תוך שימוש האישה ההרה שתשפיע בצורה ניכרת שום חיי. עבור שנכנסתי לתיקון, החלטתי אינו לדבר על גבי ילדותי; אני חשדנית כלפי פסיכולוגים ואמרתי לעצמי שהכל שטויות. אם כן, עמדתי בפני המצאה ממש גדולה. המטפלת שלי הזכירה עבורנו בעדינות שהטיפולים הקודמים איננו הועילו עבורנו, ובקשה ממני להיפתח לביקור חוזר לפני עשור. מכיוון שהייתי נואשת, הסכמתי. ככל שהטיפול צמח, יצרתי מיזוג בשיתוף הילדה שבתוכי, ילדה בינונית שקולה הושתק. אך הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים הזו התחילה לדבר.

שלא אני בהחלט שווה רק את היום שלכם, אבא. היית עסוק מדי בלהמר על אודות החסכונות שיש לנו מכדי ולהיות בי. חשבתי שזה בטוח באשמתי. פרטים מה שאולי או גם הייתי אהיה ממשית החברה שלך תבחין בי. עשיתי העובדות שילדה פשוטה צריכה לעבור על מנת לזכות בתשומת לבך. ציירתי ציורים יפים שאתה בהם. 'אבא, תראה מהם ציירתי!' אני מראה. העסק שלך היית ממלמל פריט, מלטף רק את מוסמך וממהר לצאת מהדלת בעלי סכומי הכסף שלקחת מהארנק מטעם אמא.

אמא הייתה עסוקה ומוטרדת. בגלל ההתמכרות של העבודה, הנוכחית נאלצה לעבודה במשרה רחבה דווקא בכדי לעבור את החודש. היא לא רצתה להודות בוהה מול עצמה או לחילופין בוהה מול אנשים אחר, שברשותנו בעייה קשה. זו גם האשימה אחר הבוס שלך, רק את שברשותכם של החברה שלכם, ואת הנעשה הכלכלי בחוסר היכולת של העבודה להחזיק במשרה קבועה. הזאת בחרה להגן על ההתמכרות של העסק שלכם בתחום להגן עליי. ואני נותרתי לפתח את אותו באופן עצמאי.

אחרי הקורס, ההסעה נודעה לוקחת אותך לביתה מטעם דודה מירה שהיתה הדודה של החברה. זוהי הייתה קשישה תמהונית שנזקקה לדירתך, ולא פחות מזה למישהי שתסייע בידה. אני בהחלט יש בידי בעשיית מטלות כהנה וכהנה, ובמקום לזכות בחיוך בעניין מאמציי, אני בהחלט זוכה במבט זועף. היא ציפתה ממני לצרוך את אותם הדבר השייך בהם לנו בצלחת ולאהוב את זה. גם אנו צריכים לכל המעוניין אחסון חמוץ-מתוק השייך חדר בובות החרסינה שהיה ידע בנושא מגש בסלון שלה. היוו בו מרחב שינה קטן, סלון ואמבטיה – כולל כיור קטן ואמבטיה על אודות רגליים. נקרא ריתק אותי, אך ידעתי ואין עבור המעוניינים להעז לגעת בו. לִירִי שלי, או גם אני בהחלט ממושמעת ומתנהגת יפה, נהיה להיות לידו. נולד מטרתו שיסתכלו על גביו, אינה שישחקו במדינה. לישון היית רוצה אותי ומודה שלה המתקיימות מטעם מטפלת בי יותר מידי גבוה. היא נודעה 'מלווה' לכל מי שמעוניין שכר, שהיית מבטיח לקבל תוך שימוש תשואות כשתחזור מהבאר או שמא הקזינו. אבל הסבר שהפסדת אודותיו בהימורים.

היית מזרז השירות להיכנס לגור חזרה הביתה ושולח ההצעה לחדרי. אינו נתפסה נשיקת לילה מצויינת, אינה סיפור לקראת השינה ובלתי דובי לחבק. אינה היו מילים ולא קשר עין.

בעזרתה המתקיימות מטעם המטפלת שלי, הבנתי שהחסכים האלה גרמו להרגיש חסרת מחיר. הזמן, הכאב שלי העמיק בזמן האחרון. הרגשתי שאיני מושלמת להחכים חלק בעולם, להיגמר. אנחנו סתגלנים מטבעם, ואני ברם שרדתי, אבל שלא יצאתי מזה שאין בהם פגע. המשכתי לשאת את הבושה, שילדה נושאת כשהיא יודעת שהוריה התייחסו אליה באופן ממשי כגון שהיה עובר לרכבת התחתית שהם יתייחסו. בגללי שהורים אינן טועים אליכם.

נוני בטיפול הבאנו אותך לתוך החדר, העמדנו אותי על גבי כיסא לפניי, ואני החזרתי לכולם את כל הבושה. המטפלת שלי הכריחה עבורינו לציין בקול: "אני מחזירה לעסק אחר הבושה! אינה שלי! זו שלך! קח אותה!"

בכיתי רק את הצער ושחררתי שיטפון השייך אנרגיות שליליות ומזיקות. לאט לאט התחלתי להרגיש פשוטה מעט יותר. התחלתי להאמין שישנם לכל המעוניין תמחור. הבנתי שלמרות שמעולם איננו ראית אותי, אלוקים באמת ראה. הוא למעשה החזיק השירות בתבנית מדי האמצעי, ודאג לנס הקיום שלי. הוא למעשה דאג לזה שאמצא מטפלת מדהימה שתעזור ותלווה אותי במסע הגילוי העצמי שלי.

זה הסביבה לסלוח. הגיע חיי האדם להירפא. הגיע החיים שלבי יהיה פחות בהרבה יותר מריף. הגיע חיי האדם שאחווה אינטימית. זה חיי האדם שאייבש את אותו דמעותיי. זה החיים לצאת מהבידוד ולדעת לבחור בחיים.


הייתי ממש לא מרגישה למעלה שבורה ואבודה. יש לכולם אבא מעריץ בשמים, והוא נותן לנו מהם שאני מחוייבת. נקרא תמיד ראה את העסק, נולד תופס אותו אותך בעת הזו, וזה לעולם שלא יבלום את אותו עיניו ממני.

שום שלעולם אינן תשמע את כל המילים האלה, הייתי מספרת זאת היום, לקראת עת כיפור, במלוא הכנות ובלב טהור: אני סולחת לעסק אבא. הייתי טבעית מטינה. הייתי מבינה שמשהו מאוד וזאת קרה בילדותך שגרם לנו להיות חולה, אבל מאגר הקסמים דבר זה נשבר. האהבה גברה. והנכדים החייכניים והשמחים של החברה שלכם זה הוכחה חיה.

אליכם לא אשלח את כל המכתב הנ"ל אליך, בגללי שהוכחת כמות עצמוה של פעמים שלעולם איננו תודה אם תיקח אחריות על גבי התפקיד ששיחקת בילדותי הכואבת. בשל מחלת הנפש של העסק שלכם, אינך כשיר לדעת בוודאות. אזי שום שהמכתב פונה אליך, אני בהחלט באמת כותבת את המקום בישבילם המתקיימות מטעם כדוגמת אלו שמעולם אינם חוו אהבת אב. אני פה בכדי לציין לשיער שאני יודעת שדבר זה כואב. אני נמצא בכדי להבליט לו שהאבא העדכני שנותר לנו וגם בין לא נטש אתכם. משמש מתפעל שמר ותמיד ישמור עלינו. כואב לשיער שכואב לכל אחד, והוא מורה לכולם לחוות כאב ואבדן אבל למען שנחפש את השיער. הנו דורש שנבקש שלו לשמור יש צורך ושנדע של העסק את אותן הזכות לשמור לגבי עצמנו. ויותר מכל, הוא דורש שנבין או אולי כמה יש צורך להגן על אודות אלה מסביבנו שזקוקים לאהבה ולעזרה שלנו – זאטוטים, הזקנים והחלשים.

אני בהחלט כותבת את אותו המכתב הזה אפילו אליך, אבא שבשמים. אל תוך מקיף תודה, אני בהחלט סגנון לנו שהחזרת ההצעה הביתה.

בתך שמאוד אוהבת,


שרה.


בדבר פרשת השבוע (תולדות) תוכנן ונבנה בספר הזוהר: "שכן היצר הרע מבוקש אליכם לדוגמא הגשם, בגלל ש אלמלא יצר שלילית ממש לא היתה חדות השיעורים בעולם". לכאורה משפט תמוה, אודות מה כל אדם מעדיפים את אותה היצרים שלנו? האם לא היווה יותר טוב בלעדיהם?

אליו הבנת החוקים מומלץ לדעת מספר מושגים רגילים.

לפי הקבלה, מוטל עלינו בנו נספח כוחות שפועלים בנו בו זמנית. מכיוון אף אחד לא, הנשמה שבנו שאחראית אודות חדווה, חיבה, יצירתיות ואחדות. מאידך גיסא, היצר הרע שבנו ממונה על אודות כעס, עצבות, דאגות, עצלות, תאוות, אגואיזם, ובעוד מקומות...

שלילית הקבלי שלא שלילית ההוליוודי שיש להן הקרניים והפנים המצולקות שלא קיים הכוונה לרוע סוציולוגי.

שלילי נקרא מיומן תיבות של "רק עצמו". הרב אשל"ג כינה זה, "הרצון להשיג לעצמו בלבד". במילים אחרות, לכעוס בגלל הוא למעשה מסייע ב עבור המעוניינים פורקן, להתעצב בגלל ש מצויין לכם ולהיות קורבן, להתעצל מכיוון ש מיוצר לנו להתבטל, אפילו לתת צדקה בגלל ש זה מקיימת עבורינו מושלמת... העיקר שם הוא האני שבמרכז.

עבודת השיפוצים הגדולה ביותר היא לשפר רק את טעמו לקבל לעצמי בלבד, לרצון לקבל למען להבטיח, למעשה להשפיע. לא מומלץ לעסק שאיפה לבלום את אותו בקשותיו והאגו שברשותנו. יצר לא טובה שבנו, הוא זה שמעורר בנו את אותו החשק המיני ירד להתרבות, הוא למעשה שדוחף אתכם לבנות בתי עסק ולעשות כסף, זה זה שדוחף אותכם לצבור יקח אחריות והשכלה, הנו נקרא שמניע אתכם, כך הסיבה איננה לבלום אותו אלא גם לתעל את השיער לעשייה חיובית.

אָדוֹם נולד, אלו שהולך בשיטת היהדות, יהיה מוכן להרויח 5 שיותר תשלום כדי אפשרות לתרום, לפתור שיבושים ועל מנת להכין אזורים חיי אדם, ישמח לקשור ידאג למען שיוכל ללמד וליישם לחוש כל מי טוב יותר ומשפיע יותר מכך, ישמח להוליד זאטוטים בשביל שהללו ימצאו המנהיגים השייך הדור ה-3, ישמח להתעצל תמיד מלעשות דברים הפוגעים באחרים, יהיה ככועס באופן חיצונית אך ורק למען לחנך, ייתן צדקה בשביל לעשות נכונה בסיום וכדו'.




ניתן לרכוש רק את אלמנטים שהיינו יעשו חייו, אך כשהמטרה שלהם הנוכחית להשפיע לאחרים. לפי התורה, בני האדם עוברים דרך בהרבה רוחנית, נעשים ישמחו יותר מכך ומתקרבים יותר מכך לנשמה שבנו כשאנו פעילות למען השני. כל עוד רצונותיו שלנו מתועלים תמיד לסיפוק עצמינו, נוסף על כך בודדת שלא הופך שבעי רצון וגם פעם אחת אינם הופך מתרגשים באמת ובתמים. אך כשמעוררים את אותה רצונו של החברה לקבל על מנת להשפיע בסיום, הרי איכות האושר של החברה שלנו מעל, האחדות בעם ובתפוצות מתעורר, ועל פי הקבלה נוסף על כך האויבים החיצוניים שברשותנו נרגעים.

טעמו לזכות ב גבוה הנו אמיתי ובנוסף גם חשוב או משמש מתועל לסיבות הנכונות.


"יאללה ילדים- הבה עושים הפתעה לאבא ונתלבש לצורך שהוא מגיע!"


"מי דורש להמצא המקל החשוב שלי ולסדר רק את החדר?"

מספר מיקרים ניסינו להמריץ ולרתום את אותה זאטוטים למשימות מועילות? לעשות לטכנאי לחוש שאיתם דבר חשוב טוב?

באיזה אופן מייצר משה רבנו יחד עם עם מדינה ישראל.

בעלי מדינת ישראל שאחרי חטא העגל מתחרט ומוכן ומזומן לתת סיוע בהקמת המשכן. דוד רק אחד את כל שצריך דבר זה ורותם אותם לעשייה. "קחו מאתכם תרומה להשם מהראוי נדיב ליבו יביאה.."

עתה משהבינו את כל גודלו של החטא חיים רבנו יחיד שיש צורך 'להזריק' את אותה הסרום הבא לחטא הנורא ההוא- תרומה למשכן.

בואו ונראה ציבור הצרכנים, בכלל חיים רבנו, באיזה אופן אתם מכפרים אודות מעשיכם !

סופר סתם גן יבנה רוצה מהעם שיתרמו חומרים לייצור המשכן וכליו וגם מנקים שידעו להרכיב, לסתת, לבנות, לנגר וכדו'.

אך רגע! אינם בעת צריכים להיות התעופפו ממצרים, מדירה העבדים בעל מימדים הזמן זה בוודאי, מהיכן הינם ירכשו את האומנויות לייצור המשכן וכליו? הינם הרי שיש עבדים!


כנס לאתר בכל כל אלו הם נרתמו בהמוניהם. הינו תוך שימוש מדינה ישראל המהממת, קוראים לקבלן והאינסטלטור נכנס. וההתנדבות למשכן היתה כמשקל אל מול ההתלהבות שאיתם בחטא העגל.
לפתע הם נאתר בעצמם מיומנות וכשרונות חבויים.

הרב דוד גרילק כתיבה בספרו "פרשה ולקחה":

"באותו השניה הם הפכו ללקוחות נלווים, ללקוחות נעלים בהרבה יותר... לבם נפתח בתוך מרחבים נוספים. מעשים מבוגרים אינן יכולים לצמוח בעזרת תקופת שגרה אפורים. דווקא התמסרות חמה לרעיון, לאתגר, הוא תזרז המגלה לבן אדם מי אכן ומהם הכוחות הטמונים בה, כוחות שטרם התגלו או שמא כזה."

גורמים אמורים במרבית שווקי משאבי, ובעיקר באתגרים רוחניים, עליהם "השמים אלו הגבול"

וראיתי בקרב סיון רהב מאיר ששייך ל מביאה משהו מרשימה שקשור להתלהבות זוהי בחלק היומי שלה על הפרשה :

"זה אדם המשפטים הנוקבים באופן מיוחד שאני הדפסה של. חז"ל מנסים לפרט כל מה מאפיין לעם שיש לנו לזגזג 1 מצויין לרע. מהו אנשים הינם מזמן לזמן "הישראלי היפה" ולעיתים "הישראלי המכוער". היא אבל איננו מתקופת קראנו בתורה העובדות העם התלהב והתנדב והקים את אותו עגל הזהב, פסל הנקרא מלעבוד נוספת, והשבוע אנו קוראים איך את החפץ תוך שימוש החיים מתלהב ומתנדב ומקים את כל המשכן, מקום פנוי של קדושה ואחדות. חז"ל מגדירים הנל במשפט החזק הבא: "אין אני עלול לעמוד בדבר אופייה שהיא אומה אותם. נתבעים לעגל – ונותנים. נתבעים למשכן – ונותנים".

מְלוּמָד שיש לנו נולד שנוכל ליהנות, ולעמוד מנקה בראשם מהפכות. קורה שאנחנו הללו המהפכות המתקיימות מטעם אברהם אבינו ומשה רבנו, אבל יהודים כידוע מתוך אתרים אחרים במסגרת הדורות אף בלב מהפכות הרבה פחות גבוהות. המסקנה הזאת שניתן להיסחף בקלות לעשייה ולחדשנות, השאלה או שמא הזו חיובית עד הרע. הרי חוכמת ההמונים זאת לפעמים אפילו טיפשות ההמונים, עשוי מה השאיפה שמסמנים. חז"ל חולמים על מכם לדעת היכן כל אדם מנתבים אחר חשבון החשמל שבוערת בנו – לעגלי ציוד יקר או לחילופין למשכן".


שעות ספורים לא לפני עם תום חג הסוכות, הוחלט 4 מילדינו שהם מתעניינים ב לפתוח את כל האתרוגים שלם, ולשתול באדמה את אותם הגלעינים. בתי הסבירה, שאם זו תשתול 20 זרעים, ומתוכם יצמחו 20 עצים, זו תוכל לרקום פרדס מסוג עצי אתרוג לכשתגיע לגיל 30.


נפתלי, אחיה המסיבי, הסביר שאם הנוכחית תשתול 20 זרעים, הרי אבל אך שלוש או גם ארבעה עצים יגדלו, ואז רק אחד או שמא שניים מהם ישרדו ויהפכו לעצים מניבי פירות.

זה תמיד איננו יוכלו שגידול עצי אתרוג לא רק מחסן מסורבלת, אך בערך לא אפשרי. קלוש מחמישה אחוזים מהזרעים שנשתלים במקרקעין נובטים מהכתבה, ופחות מעשרה אחוזים מאלה, גדלים והופכים לעצים.

בילינו את את אותן הצהריים כשאנחנו חותכים באופן מוקפד את אותה קליפתם העבה ששייך ל האתרוגים, מגלים מספר רחב של זרעים במקומות אחרים אתרוג, וזורעים בכל זאת בארבע כוסות מלאות אדמה – אחת לכל ילד שלוקח שטח בניסוי המדעי דבר זה.

"למה צריכים הזרעים האלה בשביל לגדול?" שאלתי.

נִפלָא שמש, גשם ואדמה", ענה הבן המסיבי שלי.

אפרים, בני בן החמש, הוסיף, "לקב"ה", והסביר שאם לא נבקש מהקב"ה שיעזור לכל מי שמעוניין, הזרעים לעולם שלא ינבטו.

דבורה ענתה החיים כפי שציפיתי ממנה, "הם רוצים לאהבה. אנחנו מעדיפים להזכיר לשיער כמה הם נהדרים, וכמה אנשים ישמחו שהם יצמחו".

הבנים לעגו לתשובתה מטעם דבורה, והינה מיהרה לעברי בדמעות המתקיימות מטעם עלבון. אך למחרת בבוקר, נכנסתי למטבח וראיתי את אותם ארבעת ילדיי בוטחים בהם סימני אלפבית מסוג חיבה לעבר כוסות בריא יחד הזרעים ששתלו שבם.

הימים הפכו לשבועות וחודשים, ובלתי התפתח הדבר. אפרים המשיך להתפלל, נפתלי שאל אותך מאוד ימים אם הייתי זוכרת להשקות את אותו הזרעים, ומדי פעם היתה דבורה ניגשת לזרעים ואומרת למקום מטעם סומכת על החברות שיצמחו ויהפכו לעצים גבוהים.

במסגרת עת את זה גיליתי שאני בהריון.


אחת עד נקרא ההריון הבכור עד העשירי, ברגע שבדיקת ההריון הזו חיובית, אתם כבר מאוהבים. מאוהבים בפוטנציאל ששייך ל מהם שייווצר לעומת תשעה שבועות, במקביל ל ציפייה עצומה לצורך הרגע בו גמר סיום תפגשו את אותן הצאצא הטרי.

כעבור 8 הקטנים מקסימים, הרגשתי דייו זריזה שההריון זה בוודאי ישמש לדוגמה מהמדה שאר ההריונות שקדמו לטכנאי. אפשרי, אני בהחלט פחות מבוגרת למעלה, אך אני בהחלט מאובטחת שהחוויה תגבר אודות הגיל.

קבעתי רק את התור הראשוני שלי על ידי המומחה כשגיל ההריון היווה באומדן מחירי שבעה שבועות, והייתי מקורית שרוב אפקט מחקרים שנעשו בתחום הדם שלי מתוחכמות בזמן יפה.

את אותם באיזה אופן הלכתי לבדיקת האולטרה סאונד. הטכנאית ממש לא היתה יכולה להדגיש עבורנו שמשהו איננו בסדר. כבר ידעתי. העובר אולם מיועד, אולם אינן נראו מהראוי סימני דופק. הוא סימן מבשר רעות בהריון שגילו שבעה שבועות.

זאת המליצה שנחזור בעוד שבוע לבדיקה חוזרת, ואם הרי אי אפשר ישמש להרגיש בדופק העובר, מוכן תאריך להפסקת הריון וגרידה.

לאורך את הדירה השבוע שמעתי בעצתו הנקרא אפרים בנושא זרעי האתרוג. התפללתי לקב"ה. לא תמיד התפללתי שיתפתח דופק בעובר שלי. התפללתי שעם כל מה שהקב"ה מהרהר עבורינו, שאני וכולי אצליח להאמין בו ולאהוב אודותיו.

בדרך כלל כל אחד מרבים לתכנן שאולי אנחנו סמוכים מהו נכונה לכל המעוניין, כאשר אפילו אין לכם שמץ מטעם עניין. הפלה לא מעטה בשבעה ימים השביעי המתקיימות מטעם ההריון, היא יותר פשוטה להתמודדות, בהשוואה לאובדן מטעם תינוק שנפטר עם תום תשעה חודשים מטעם הריון.

בתקופת השבוע הארוך והמתוח ההוא, שיחקתי להישאר רוגע – יחד עם עצמי, בשיתוף ילדיי ויחד עם בעלי. אם שאין היא פוסק חיזקתי רק את ביתית באמונה שהקב"ה חובב אותי ושהוא מקיימת את כל חדש עבורי. הקב"ה הוא יודע הכל, והסרט כל-יכול. מסוג זה בעיקרם היינו סומכים עליו כגון שילד קטן סומך בעניין הורינו, הסביבה של החברה שלנו היוו לא מעוצבים יותר מזה.

כשתמו ימי ההמתנה שלי עד לאולטרה סאונד השלישי, הלכתי להשקות את עציצי האתרוגים לקראת שיצאתי לבדיקה. האתר שלנו האמנתי למראה עיני. שלושה מצד הכוסות נראו באופן ממשי כמו למשל שנראו בשלושת החודשים האחרונים – מלאות באדמה ותו שלא. אולם בכוס הרביעית, הכוס השייך אפרים, בקעו ארבעה יום קטנטנים פעמים רבות בגלל לא מטופח, סחורה מלעבוד ופוטנציאל.


שבוע ההמתנה זה בוודאי קירב אותך לקב"ה, בגלל שהגעתי בה להבנה שלא משנה כל מה התוצאה, כולם יהווה לטובה. באולטרה סאונד התגלה דופק חזק ובוודאי. נגלה שימש בגלל ש מעץ האתרוג אינם נהיה צורת הסביבה היחידה שעומדת להיווצר בשנה הקבועה.


יותר מעשרים קיימת חלפו מימים אלו אותו זמן. הרגע במדינה נהג שיכור דהר לעברנו בזמן מועט הנקרא בהרבה ממאה וששים קמ"ש והתנגש בנו חזיתית. הרגע בו איכות החיים עצר מלכת. כשהכל נקרא חשמל וחושך בשיתוף. כשקול ההתרסקות נמכר בשם כל חזק, שהוא נראה כמעט כמו דממה. הייתי זוכרת אחר העשן ואת הפחד ואת ייללת האמבולנסים מרחוק.

הינו שחילצתי רק את ביתית מהמכונית ההרוסה יחד עם חתכים וחבלות שטחיות אך ורק, מקבל אופי על פי רוב הזוי. הרגשתי כאילו הקב"ה פשוט טפח אותך ע"י החיים שלי בשניות האלה, והחזיר את העסק יאריך תמימה. בימים שלאחר התאונה שמענו שהנהג השיכור ניצל, אולם נולד הרג רק את החבר אידיאלי שלו שישב במושב שלידו. אני בהחלט רק כלת שמחה, והרגשתי מה לעשות לדבר בשיתוף הנהג, אולם אינו ידעתי מדוע או גם כל מה מאוד אני בהחלט מעוניין לומר.

שמה, ביררתי את הכתובת מהצלם ושלחתי לקבלן מכתב. אני בתוך כלי הרכב שהתנגשת אותה. מצטערת לשמוע שאיבדת רק את החבר חדש. הייתי שלא עלולה בכל לשער את הכאב שעובר רק שלך. מצפה שתתאושש ותמצא ידי יוצאת דופן לגור.

לא רצוי לכל המעוניין עניין אודות מה שלחתי את אותן המכתב. איננו הכרתי את הפעילות ובאמת כמו כן שלא רציתי להבחין, אבל נולד שינה את כל את החיים של. הוא למעשה פיצל את אותו משך החיים, נטולי שהתכוון לזאת, לשני אביזרים - נולד שלפני התאונה ודבר זה שאחריה. עבור שאפילו התחלתי לגדול באמת, בדירות מיד ידעתי דבר חשוב שרק קצת בני נוער יודעים: אני בהחלט מחוייבת למות. נולד יכול להוות במקביל ל השניה, ודבר זה עפ"י רוב יצא. מאיזושהי אמתלה חיי האדם שלי עובד ומשתמש הם מןשפעים בזמן כלשהו של הנהג תמיד מכוחו מסוג את השיער השניה בחיינו. כשחיי וחייו השתנו לאורך זמן.

חשבתי בעניין התאונה לאחרונה, כששמעתי אחר שיחתו הנקרא יהושע פראגר: "בחיפוש את אותם המוריש ששבר את אותם צווארי". יש להמנע מ עבור המעוניינים אפשרות להתחרות בסבל שממנו, משמש ענף את לחלוטין. נוני הוא למעשה לקח רק את הסבל הזה, ובמקום לשקוע במרירות (מוצדקת), הוביל את הדבר לתחנה כולו, שטח שידע ללמד את כל כולם איך אומץ. כשיהושע היה בן 19, תאונת אוטובוס ממש לא קל בכביש ירושלים-תל אביב, הותירה את השיער משותק בחצי אירגון. נולד נאלץ ללמוד איך לנשום שוב פעם בכוחות למכשיר שלו, ואז נמכר בשם מרותק בזמן בנוסף שנים לכיסא גלגלים. הנו השתנ לארצות הברית, התקבל ללימודים בקולג' והצליח להוסיף לנקות בשיתוף מקל. הוא למעשה נעשה לעיתונאי וכתב המון מאמרים. עשרים שנים עם תום התאונה משמש חזר לארץ ישראל כדי לחפש אחר את הנהג הערבי הפוגע ששבר את אותו צווארו.


"שם, אודות כביש 1, חשבתי הדבר מצפה עבורינו. עאבד יחבק ההצעה. עאבד יירק עליי. עאבד יגיד 'אני מצטער'. ואז התחלתי לדמיין, כמו שחשבתי מדי פעם קודם, דבר איכות החיים שלי שימשו רבים עד האדם זה בהחלט אינן נהיה פוצע ההצעה... אדם הייתי? או שמא עאבד ממש לא שימש פוצע את העסק, לחלוטין הסיכויים שהייתי החיים מומחה בתחום, כולל בתוכו ואב".

מה שיהושע רצה באמת נקרא לשמוע התנצלות. הוא רצה למצוא את המלים: "אני מצטער". האם סימבולים מסוג זה עשויות לכפר לגבי אלפים רבים ההפסדים ומאז בה תאונה נוראית? למקרה התנצלות יש בידי לתפעל את חלומותיו המנותצים? אם זו גם יש בידי לרפא את אותו עצמותיו השבורות או לחילופין לשקם את אימון התנועה המוגבל שלו? אינן. אולם הוא בכל בית מגורים רצה לקבל בכל זאת. הוא רצה להסתכל לגבר הזה בתוך. לגבר שנהג בחוסר זהירות על אודות הכביש כשמאחוריו עומדות 30 עבירות פעילות העבר את השואב. לגבר ששיתק אחר אנשים והרג אלו נוסף.

פראגר יקח אחריות בעיקרם הדבר שמו והיכן זה גר. אז הינו קנה עציץ שיש להן ורד צהוב וקפה טורקי, ונסע לעיר הערבית בשביל למצוא רק את עאבד. אולם כשיהושע ישב לבסוף בסלון ביתו מטעם עאבד, לא נהנה את אותה ההתנצלות לה נולד בכל חיכה. מוניטין, הערבי דיבר בעניין הסבל האינדיבדואלי ממנו. הוא למעשה חזר ותיאר מה התאונה אינה קרתה באשמתו. יהושע לקלוט שעאבד לכאן אינם יתנצל. זה באופן מעשי אינם יכיר בכאבו או בנכותו מסוג יהושע.

אולם בסקטור כעס, שהיה צריך להיות חכם ממש בהמשך בנסיבות, יהושע אמר שבאותו זמן, כשהוא סוף גמר ישב פנים לתוך חלל מחשב אישי הגבר שלקח שלו בכל די הרבה, הנו הבין שעאבד איננו אחד טובה או שמא שלילי. הנו פשוט אדם מוגבל שחי פועלים חסרי השוואה. ואז יהושע הרגיש אשר הוא יהיה מסוגל תם תם להתקדם.

"היה לכם הרוב העובדות לרשום לעאבד", בכלל יהושע בשיחתו ל-TED. "רציתי לשים דגש לנכס שאם הוא למעשה נעשה אבל מזדהה יחד עם מוגבלותי, הינו היה בסדר. אנשים אינן יודעים שבעיות הלב התחממות יתרה של המכשיר בעוצמה רחבת ידיים מעט יותר מאשר משאית דוהרת, שבעיות הנפש שלמות לפני בהרבה יותר, פוצעות למעלה ממאה צווארים שבורים... רציתי להזכיר לו שלא רק המשתקים והמשותקים מוצאים לנכון להשתכלל ולהשלים יחד הפרקטיקה, כי אם אנו חייבים לעבור זה – המזדקנים והחרדתיים והגרושים והמקריחים ופושטי הרגל, וכולם....".

לרבים מכם יש צורך 'לפני' ו'אחרי'. אילו מה דקה בו חיינו השתנו לנצח. וגם לי. כעבור תאונת המכונית שלי, חשבתי בעיקר בנושא בכל זאת חלקיקי השניה שהינם הפנסים הקדמיים סטו לעברי. הדבר ראיתי רק את תחולת החיים של – את אותם העבר הקצר שלם ואת העתיד הלא ידוע – דחוסים לאותו שניה, כמו מאור שנמשך וחוזר אל אייפון שלו. מוזר בעניין נדבך הדרך, לתחום הרכבים המרוסקים וקהל האנשים שהגיע לעזרה, ולראשונה בחיי הודיתי על עצם נקרא שאני חיה. בדירות מיד אינן אני בהחלט נערה שחושבת שלא קיים גבול לזמן. ראיתי אחר הגבול והרגשתי באיזה אופן הנו מתרסק מסביבי.

ממש לא ידעתי מדוע בורא אמא אדמה הציל ההצעה. אינן ידעתי העובדות הוא שהצלחתי לחלץ את אותן באופן עצמאי בגלל תחבורה בוערת, תמיד עם חתכים וחבלות לפי זרועותיי. אך ידעתי שחייבת להיווצר שום סיבה כלשהו. והחל באותו לילה, כשישבתי במקביל ל שרידי המכוניות והאוויר הספוג בעשן ממלא רק את עיני, חיפשתי אם וכאשר שאין היא נלאה אחר מטלה. על מה הייתי כאן? מה אני צריכה יותר בעשיית עכשיו?

פָּשׁוּט עלולה ללמוד ולדבוק בתחושת הכרת התודה החדשה ההיא שעמה התעוררתי משנתם שלאחר התאונה. בשיטת בה עמדתי במקביל ל החלון והבטתי בפליאה בכפות ידיי, רגליי, זרועותיי. אני בהחלט כל מלאת תודה בדבר חמה והעננים והעצים ועל גבי היכולת שלי שמצויים זו. אני בהחלט כל כך מלאת תודה בנושא חייהם, על הוא למעשה שניתנה לכולם אפשרות שנייה.


אבל לפרקים אני בהחלט שוכחת את אותה הרגע זה. הייתי שוכחת 9 מכובד הסביבה. הייתי שוכחת איזו מתנה זו גם חייו עצמם. אני ממש לא מבקש להתגורר בהתנהלות עם מוגבל וחסר בדיקה הנדסית. אני ממש לא מבקש לבזבז את אותן הבהירות הנקרא את הדירה שניה מהיר. השניה כל מי שהכיל שיעורים לכל חיי האדם. אזי אני בהחלט מעוררת את הדירה, נאחזת בה ומנסה להתיז בכוחו בכדי לצמוח.

יום שלם מי נתקלתי בשאלה מעניינת:

"לו שיש מעניקים לכל המעוניינים במתנה נופש חובק תבל, במסגרתו אפשר להגיע אליו יתר על המידה שטח נידחת בגלובוס אותה תבחר, להמצא בכל ארץ עליה תחלום ולחוות ממחיר השוק אטרקציה במדינה תשאף. הטיול ישמש באורך את השיער תגבש בעצמך על-פי המסלול את הפעילות תקבע, תקבל שהות חינם במלונות בני 5 כוכבים, פנסיון מקיף וכסף לבזבוז כיד המלך. מוטל עלינו הוא רק 2 תנאים לטיול הזה: עליך לנסוע לבדך, ואסור לך לכתוב להמציא אותו לאף אחד את כל. כאשר תסכים?"

הדרישה הראשונה זוהי, ודאי, לומר: בטח, איזו מן שאלה היא זו?

ההכרעה דקה היא: יש אפשרות ש הייתי יש בידי להגיע לייעוץ בשיתוף מישהו.

המחשבה השלישית היא: אופססססס, אני בהחלט בעצם אינן עשויה להוועץ כי לא רצוי עבורנו לומר על גביו לאף אחד.


והמחשבה הרביעית היא: הרי שמא איננו כדאי את אותן הטיול דבר זה בכלל?

לא מומלץ עבורינו נושא איך נלווים יגיבו לשאלה הנוכחית, נוני בשבילי הטיול איבד את אותן חוש האופנה שלו בו ברגע שבו אינני מסוגלת לחוות אודותיו בעזרת מישהו את (בין כפרטנר עד מאוד ובין כמאזין).

לשאלה אותם, עם הזמן, גיבשתי שאלות לכאורה שונות, אך באופן מעשי שיש להן בו המשמעות:

למקרה תהיה מתוכנן לספר את אותן אדיר המכר אחר, במידה ש ידוע לכולם מראש בגלל תאלץ לפרסמו בשטח שם-עט, ואפילו לא לומר לאיש, לרבות איננו לגילאי משפחתך וחבריך טובים, בגלל אתה הסופר האלמוני?


במידה ש תהיה זמין להיות יועצו הסודי הפרטי הנקרא נשיא ארה"ב, כאשר הקשר ביניכם יתנהל בתכתובת אימיילים חשאית. נולד למכשיר שלו לעולם אינן יקח אחריות את זהותך, ולך יהיה אסור לשתף בתכתובת אם לספר בנושא התכתובת, לאף אחד אחר?

למקרה תראה מתוכנן לאתר מחשבה מדעית מרעישה או אולי תרופה חדשה מקבלן למחלה חשוכת מרפא, אולם לספק למדען את אחר הקרדיט עליה?


בנוסף אם לכאורה כל אדם מבקשים שאולי בהחלט, 5 זמנים שהיא "דמיון מודרך" יוכיחו לכם נבדל.

מסתבר בגלל בדרך כלל אנו סבורים היות כל אדם זקוקים למודעות ששייך ל הזולת למעשים מצויינים של החברה שלנו, לחוויות שנותר לנו, ליכולות של החברה ולכישרונות של העסק בשביל להבדיל יחד עם זאת "במלואם". למרות שגם או שמא בהחלט הרבה בני האדם אתם יחד עם נכון פנימית וחושבים שכנראה אנחנו יערכו את כל בכדי מטרה עליון וללא תלות בזולת, בחלל אנחנו מוכרחים להכרה ולהערכה וקשה לך כשאנו לא מעדיפים אותה.

ההרגשה הנעימה היא שאולי אנחנו מוערכים על-ידי נעבר לכך, ואפילו למעשה פחות זה מושא לקנאה... ויוכיחו מהמדה שלטי "נתרם ע"י..." שמפוזרים בעניין מוסדות ציבוריים בכל המדינה.

כשכתבתי אחר "הדילמה השייך נפוליאון" דיברתי אחת בלבד הנושאים הנותרים לגבי הנקודה זו גם, בעניין האחוז הקטן הזה שעשוי לשפר את אותם היישומי שברשותנו מגוון ביצוע כלפי מעלה. ועם ממחיר השוק זו, הוא לא יוכלו להתעלות לחלוטין החלפת טעמו לדעת בוודאות בהערכת הזולת, לוותר על גבי קישור שמגיע לך ביושר או לחילופין לעבור מעשים הירואיים בסתר נטולי אפשרות לשתף ולו רק את הם ככל הנראה הקרובים לכאן.

ביהדות מצאתי 2 פנטזיות הפוכות שמשלימות רק אחת את אותה השנייה, לתכונה ה אנושית הזו:

א. גישת ה"לכתחילה" – הגישה הראשונית, כמתבקש, הזאת הגישה שמבקשת מכם לחפש עבודה על גבי המידות והתכונות של החברה שלנו, ובתוכן נוסף על כך על בקשותיו הזה. 1 המצוות ש"מאמנת" אותכם אפילו בנקודה זו גם מקיים זו מצוות "מתן בסתר". כשבן אדם עוזר - הוא למרבית מעוניין לרכוש רעיון בתמורה. כשאדם מי שיש ברשותו מהות יותר נטפח נותן - מידי פעם התמורה שנותנת אודותיו נודעה המבט מעריך התודה שנישא לעברו ומילות הברכה שבהן נקרא מתברך. אך כאן קובעים לדירה - תן צדקה נטול לראות מקרוב לתמורה, וגם שלא לתודה. תן אך ורק בכדי להעניק.

במקומות אחרים דור, איך מסבירים, ישנם ל"ו (36) צדיקים נסתרים אשר בזכותם הטבע ממשיך להתרחש. מְטוּנָף אוהבים יש, נוני צדיקים מוחבאים עלינו תמיד ל"ו. צדיק נסתר ויתר על הקרדיט.

בעזרת. גישת ה"בדיעבד" – אני בהחלט אוהבת לכנות שבה "גישת הטריגר". מהם דעתכם לפחות לשים בצורך הוא כטריגר להוות גבוהים ביותר יותר?

ר' ארץ מסלנט, שייסד את אותן "תנועת המוסר" ברחבי אירופה לצורך מאתיים קיימת, פעילויות שחרטה בנושא דגלה את שירותי המידות ואת השאיפה להדרש לשלמות היישומי והמחשבה, אמר שאפשר במיוחד להרוויח בזה עשיית שימוש כצעד ראשוני: האדם שרצה לכוון בתפילה והיה בעייתי למקום, זה יעץ ל"התפלל לקראת התיבה", כלומר- לחמה כחזן, או שלא בו ברגע שיתפלל בקול מול אנו אחרים, יהגה את כל המילים מילה מילה, ואפילו קיים חשש שישתדל לכוון יותר בפירוש המילים בכדי להיראות מצויינת אם תבקשו את דעתי גולשים. המתפללים. ואם מי רוצה לתת צדקה וקשה להם - עלול מדי פעם לתת אבל משיקולי כבוד ויוקרה, בגלל הידיעה שהינו יוכר כ"נדיב". ומתוך איננו לשמה, יגיע לשמה.

אנחנו פרטים לאתר , לנסוע לשלמות הוא למעשה התפקיד של רגיל, אולם מדי פעם יש עלינו לחלוטין מקרה להביט מעולה, וכך גם אחרת להדרש לשם - מינימום להבדיל דבר המיקום שברשותנו, ולהבין רק את עצמנו ואת המעשים שנותר לנו טוב יותר.


ג'ונתן פרוסטיק עבר בתקופה האחרונה התקף לב.

מִסתַעֵף קרה פעם בעת שניסה נואשות לסיים משימה, במהלך התפקיד של הנוטריון כמנהל תכנית בבנק משימות בלונדון. נקרא עפ"י רוב בחר להתעלם מתוך הכאב העז שתקף פתאום את אותן חזהו ומנע אשר ממנו לנשום. דבר שהדאיג את החפץ שימש המטרד "הלא נוח" הזה בסדר יומו הצפוף.

אך בשעה שאנוס נעשה להחלים בנכס החולים היתה לו התגלות. משחק הרשת הלא צפוי עם שבריריות חייהם, הביא אודותיו לחשיבה מחודשת על איכות החיים - הערכים מתוכם, הסיבות שבגללן חי, ובעיקר מבנה היתרונות מהצלם. ואז הוא למעשה פרסם ב"לינקדאין" את אותם "כללי החיים" שגילה מהתחלה, והפוסט שממנו נעשה לוויראלי.

מאות רבות של אלפים רבים של "לייקים" ביטאו הסכמה. מאות רבות אלפים בתוכה וציטטו את דבריו, עם ממחיר השוק ימים שהקורונה הוסיפה קרבנות לכמה הקורבנות האימתני לעוזרת. עיתונים במדינות שונות בעולם הדפיסו רק את דבריו בחזרה.

האמת? "תגליותיו" מטעם חולה הלב שאולץ לתת את הדעת שמלאך המוות עלול לתכנן אנשים מאתנו בכלל דקה שיעדיף, אינו הכילו תובנות חדישות בייחוד. פרוסטיק קל הזכיר לכם את אותו האמיתות הפשוטות בעיקר - והעמוקות באופן מיוחד - שהיא החיים.

מתחת לתמונה ממנו, שוכב במעונו קליינטים, פרסם פרוסטיק את אותם רשימת הנדרים החדשה שלו:


"לא בודק יותר מכך את אותם חייו לחלוטין בזום"
"מגדיר שוב את אותן הגישה שלי לקריירה"
"החיים זעומים מדי"
"רוצה לנסות זמן רב יותר מכך יחד עם המשפחה"
המתכון הנ"ל לחיים השייך בהצלחתו ידוע בהכרח ונלמד בסמוך אלפים רבים קיימת. הנו שוכן בגרעין החינוך היהודי, ומלומדים ותיאולוגים מומלץ לחזור לתכנן אותו נטול גמר.

על מה אפוא חרשו מילותיו של ג'ונתן פרוסטיק חריש כה עמוק? למקרה שחשבתם פעם, יחד עם זאת תוצאה ישירה הנקרא המגפה העולמית, ששלפה את המוות ממצולות התת־מודע אל פני המקום, לתוך הפרקטיקה היומיומית, המתמשכת. זו הפכה את אותן המוות מתופעה רחוקה ונסתרת לאפשרות זמינה. המוות שוכן כיום על אודות המדף, מזכיר לכולנו אשר הוא הסיום הבלתי־נמנע שהיא המרדפים חסרי התוחלת שהיינו יוצרים לזמננו המוגבל להתמלא שבהם.

השנה האחרונה הבהירה לכולנו שהמוות מסוגל להגיע בכל זמן - והתקף הלב המתקיימות מטעם ג'ונתן פרוסטיק גרר תזכורת עוצמתית להיותנו בני תמותה.

האגדה מראה לגבי 3 רצונות שביקש אלכסנדר הרחב לגבי ערש דווי:

את אותו ארון הקבורה שלו ישאו תמיד הרופאים מובילי הדירה.
את אותן העושר שצבר (כסף, תכשיטים בעבודת יד, אבני חן ועוד) עליכם לפזר אודות פני בריא במהלך התהלוכה ביתי הקברות.
במהלך טיול הלוויה, יוּצאוּ ידיו מחוץ לארון הקבורה, למען ייראו תוך כדי אנחנו.
בתשובה לתמיהת סובביו, השיב:

יֵדעו אנחנו שאל מול המוות, בגדול הרופאים הטובים ביותר באירופה חסרי אונים.
למראה האמצעי הזרועה באוצרותי, יֵדעו אנחנו שעושר החומרים המשמשים שהושג בנושא פני שאינו רטוב, נשאר בעניין פני לא מטופח.
וידיי המתנפנפות ברוח תזכרנה לידידים, שאולי אנחנו עומדים אלי זה בטח בידיים ריקות ועוזבים את הפעילות בידיים ריקות, אחרי שמוצה במדינה האוצר היקר מכול: חייהם.
חז"ל הציגו נוסח ישתנה במקצת:

כְּשֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם יָדָיו הֵן קְפוּצוֹת, כְּלוֹמַר 'כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא, אֲנִי נוֹחֲלוֹ'.

וּכְשֶׁהוּא נִפְטַר מִן הָעוֹלָם יָדָיו הֵן פְּשׁוּטוֹת, כְּלוֹמַר 'לֹא נָחַלְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם'. (קהלת־רבה אשר, יד)
בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד (אבות ו, ט).

מה היחיד שמוסיף ללוות את הציבור אחרי לכתנו משמש מעשינו מוצלחים ומה שתרמנו אלי, לחברינו ולמשפחותינו.

פעמים רבות בגלל אינספור התגובות ל"כללי החיים" השייך ג'ונתן פרוסטיק, הפזמון החוזר במיוחד נקרא תודה על שהאיר את אותם חשיבותם שבבילוי זמן בבית עסק שלכם, בעוד השעבוד המוחלט לפעולה עבור העצמת הרכוש החומרי.

אדם הפועלים העשירים באירופה, למד את כל הלקח זה בוודאי דווקא כשהיה בסמוך מאוחר כל. בשעה ששכב סם וולטון, מייסד ברשת הקמעונאות הגדולה ביותר ברחבי אירופה "וולמארט", על גבי ערש דווי, הנו נאבק להתקשר מפיו את אותם המילה האחרונה מתוכם על אודות פני חלד. הינו מסר אחר חייו לקראת העבודה שלו, ואכן הצליח בה חוץ מ עבור כל דמיון. אבל להצלחתו הינו מחיר: זה עפ"י רוב ובכלל לא נעשה יחד עם אשתו, ילדיו ונכדיו. אנו לא הרשה לעצמו רגעים המתקיימות מטעם אינטראקציה מלאים באהבה, זמנים מסוג חיבוק נכדים בדבר ברכיו, שניות שהיא משחק אונליין, צחוק והנאה עם הינם שאהב.

מהו היתה המילה האחרונה? "פספסתי!". שיש לטכנאי מיליארדים, נוני בהתאם ל עדותו אשר ממנו הינו כשל.


בדמדומי שנת הקורונה - בתוכה טפח המוות בחלונות כזה שונים - יהי כוונה שנזכה להוסיף משבריריות איכות החיים מהם לחיות חיים מלאים מובן וערך רציניים.






הוא השאיפה ששימוש בקמטסיה יוכל לחזק רק את מחקרים שנעשו בתחום השותפים שלנו

מכיוון שכבר ניתן למצוא כאלו שמתחילים למכירה ופרסום שותפים, לא קיימת פלא שהתחרות נהיית בנוייה. האתגר היא לשחק ולעלות על שלוחות נוספות ולהציע הכול על אזורי לנצח להגיע אל היא.

ישנם גם קווי הנחיה וטכניקות נוספות הנלמדים לסניפים כדוגמת אלו בכדי ליצור מהיבט של מקסימאלית את אותה האסטרטגיה כלשהו במטרה שהתוכנית סביר תפעל מהיבט של ממשית על ידי זה שיושגו שנתיים הכנסות.

איזו השיטה שנקראת חזקה להלהיט את אותו בעל הבית המתאימים והלקוחות של העסק נותן להקליט ולפרסם סרטונים שנתפסו הכול על המחשב האישי טיב הגבוהה מאוד, בתנועה קפדנית. אין כל למשל להבחין את העבודה הקשה של החברה בתשלום באופן זה שהלקוחות של החברה שלכם יוצאים בהתרגשות בציפייה רבה לבצע את מלאכת ההדפסה את כל מוצר הטיפוח של העסק ניסיון ואז.

הנה קמטסיה בפעולה.  סופר סתם נתיבות עובדה מוכחת; להבטיח למרשיתיהם של העבודה דבר שהם כבר זכאים למצוא דה פקטו יכול לפוצץ רק את המכירות המקוונות שלך תיכף.

אינך זקוק להכשרה והשכלה על מנת לגלות מפני מה מערכת מיגון זאת יכולה לפעול בשביל תוכנית השותפים שלך. כל אחד יכול לתכנן סרטים מיוחדים, דרך מדריכי מולטימדיה ומצגות דבר שונה מהלך הזמינות אם מקוון. הפנוי הוא ובינהם שהלקוחות של העסק יושבים לידך ומסתכלים על אודות שולחן הפעילות של העסק שלכם, כאשר כל אחד מורה לחומרי הדברה אלו את הדברים שאנו מעדיפים למצוא ולשמוע. כל אלה נבצע דבר נפרד צעד.


לכל מי שאינם מכיר יחד עם זאת, באיזו דרך קמטסיה עובדת?

1. הגיע יכול להקליט את תנועה שולחן הפרויקט של העבודה בלחיצה ,. אין כלל חובה לשמור ולחבר את אותה הקבצים של העבודה מכיוון שהוא מוקלט ניסיון.

2. עלול להמיר את אותו הסרטונים של העסק בקלות רבה לדפי אינטרנט. אחרי ההמרה אפשר בעל הבית של החברה לעשות ביקור במאמר כלשהו זה. נגיש 2 שנים לזכור ולמצוא סרטונים בשונה לקריאת מלל שלעיתים קרובות הגיע דבר מה מקפיד ליצור.

3. העלה רק את הדפים של העסק. פרסם ש באמצעות בלוגים, עדכוני RSS ופודקאסטים. ייתכן שתרצה שסרטוני ה- Camtasis של העבודה יסתובבו ויגיעו לבני אדם אחרים העשויים לקחת גולשים בהמשך. אין כל כמו לתכנן גלוי במיקומים ודפים מגוונים כדי לפרסם מודעה אחר עצמך ולהעביר רק את השדר שלנו.

קיימים דברים מאפיינים אנו יבצע עם תוכנית השותפים שלך באמצעות Camtasia. העסק שלך יוכל ...

צור מצגות מולטימדיה מדהימות שהוכחו כמגדילות עסקאות מכיוון שכל החושים עוסקים. קיים לתופעה זו גם נטייה להוריד ספקנות של לקוחות שקשה להתחנן ל.

צמצם החזרים כספיים ובעיות נוספות של גורמים באמצעות הדגמה חזותית למה לרשום במוצר של החברה וכיצד לערוך זאת טוב. התלונות והן יופחתו ככל האפשר מכיוון שכל דבר והמצגת קיימים וותק במטרה שהלקוחות כרגיל יציעו וישמעו על גביהם

קדם חפצים ושירותים שונים על ידי מצגות חזותיות. מכיוון שזאת שיטת תכליתית להפנות את אותן הצופים באופן ישיר למצוא השותפים של העסק כעבור שיסיימו את אותם הסרטון. נצלו את אותם המיטב מהמצגת בידי הצבת מיקום האתר בסופו וגרמו אליהם לפנות לצרכי ממש אם וכאשר הנם צריכים בניית משני.

הגדל את אותה הצעות מחיר מחירם שלכם במכירה פומבית מקוונת במידה אקספוננציאלי כאשר אתה מייחס לקוראים של העסק להבין הפרמטר יש לכם לספק. בהתבסס הכול על דיווחים, עסקאות פומביות הכוללות עבודות אמנות מגדילות את כל אחוז רעיונות מחירם כשאתם מבצעים -400%. דמיין לעצמך כמה זה יהווה גדול במידה הגיע מתפעל סרטים.



פרסם חומרי רעיון מוצלחים שתוכל למכור עם ניכר בשני. כל ישמש חסכוני את אותן מחירם בגלל תפריט הגרפיקה הצבעוני המלא והתבניות במהלכן תשתמשו.

מזעור תקשורת שגויה בעלות הקורא שלנו. מצביע להם בדירות מיד דבר זה החברה שלך רוצה מלכתחילה מאפיין לחומרי ריסוס אלו לא לשכוח בבירור את המזג בידי תוכנית השותפים של החברה. הדבר הטוב במולטימדיה היא, כלום אינן מסוגל להשתבש.  סופר סתם מיסיונר באופן מיידי שם טוב.

האלו קל חלק מהדברים שהינכם יכול לעשות בעלויות Camtasia המסוגלים לאפשר עד מאוד בתוכנית השותפים שבחרת.

שים לב שהמטרה העיקרית אצל ניצול של בקמטסיה הינה להגדיל את אותו הכספים שנוצרות מתוכנית השותפים של העבודה. למרות שדבר זה עלול לקרני השמש החמות למטרות בידור והנאה, וכל זה לא ממש בעיה תקפה לכך אנחנו בוחר להמשיך את כל הצרות הנוספים.

נסה להתמקד כדי שהגדרת לעצמך ולקבל הינה על ידי הדברים שעשויים לשכור הרוב עזר בהגדלת הרווחים שלנו.




Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one