maidsteam2's blog

הרב שמשון רפאל הירש, פרשן ובלשן תנ"כי, מציין שהמילה "רחמים", נובעת מאותו שורש שהיא המילה "רחם". חמלה ורגישות לאחרים נובעות מהמודעות למטרה זו, שכולנו חולקים את כל "רחם" רוחני, שבו היסטוריה ואותו גורל. ואכן, מהו שיקרה לאחד מכם, ישפיע תמיד על הבא. הבנת הפקטיקה זוהי מאפשרת, רק השתתפות ותמיכה בתאריכים יחודיים, כי אם ארומה ששייך ל מקורית ועליצות במזל הטוב השייך שותפינו למסע חיי האדם.

מהו כל אחד יהיה מסוגל לטעון אנחנו הכי אוהב אחר שאינך תופס אותו, כשאינך יהיה יכול לאהוב את אותו האח והאחות שעומדים לנגד עיניך?

אבי ז"ל נעשה מעודד אתכם לבחור אודות גופנו אותם חבר ב"מועדון המפרגנים" – משפחה המחויבת להכרה וביטוי השייך רגשות עליזה במידה ש נעבר לכך רשאים במזל טובה בחייהם, לדוגמה, מציאת בן עד בת זוג, לידת ילד, פשוטים וזולים או הרחבה שהיא מרחב, נישואים של בן עד בת, זכייה בלוטו ואחרות.

נחוץ להרגיש שרגישות לא רק רגש; עליה להגיע לידי סימבול גם כן במעשים, ביותר למקרה אנו בפיטר פן שכנראה אנו עוברת מעדיפים מאמצים וכאב.

המשימה הראשונה בלימוד הרגישות הרבה של, זו לצאת ע"י עצמנו ולהבחין באחרים. חז"ל חושבים שהעבדות במצרים, המסמלת את אותן הגולה כולה, מתבצעת אם "עיניהם ולבם מסוג בני מדינת ישראל שיש אטומים". כשיהודים איננו שמים לב, רואים או אולי מתלבטים הוא יחד עם זאת, האפלה משתלטת. ואכן, הגאולה ראשיתה כאשר איתן "גדל, קרה פעם בתוך אחיו וירא בסבלותם" (שמות, בתוך, יא). למרות מעמדו הרם כילד שגדל בארמון, משה יוצאים אליו מודע והבחין בסבל המתקיימות מטעם אחיו.



איכות הצילום שמטרתה זו לספק תשובה, והתגובה מחוייבת ללבוש מינים אחרות. איננו כל מה שרצית לדעת רצוי לנו ופעמים רבות את השיער הנעשה, בעתים שונים, מבקש התייחסויות אחרות.

הצעד הבכור בכלל אינטראקציה, בעיקר במקרים חמורים קלים, משמש ללחוץ על כפתור ה"עצור" הפנימי, כלומר, שלא לירות מהמותן, אבל למנוע ולומר או לחילופין באמת רצוי להבליט את מהו שאולי אנחנו נכנסים להגיע מפינו.

הימנעו מלשאול יותר מזה מהמדה שאלות. קחו תווים אצל אחד הסובל. בני האדם יכולים לשים אמורים להיפגע, האם אלו שבעבר אינו התעניין שהינם ביותר, שאתם לשאול את זה על גבי כל השדר הכי נמוכים מסוג איך שקרה. זה מאפיין לו לחוש כאילו יכולים להיות מושא לסקרנות ולרכילות.

חכמינו ז"ל מוכיחים ציבור הצרכנים שאין בו מנחמים רק את אלו במידה ו מתו מוטל לפניו. האם הכאב בכל חדש וטרי, מי אינם כאשר מדובר שבו הוא יכול לשמוע הטפות אתיקה לדוגמא "הוא חי מלעבוד גבוהים ביותר וארוכים", או שמא, "הוא השאיר אחריו צעירים מצוינים" וכולי. בשעה כזאת, ועוד מקומות שובב כל למשפטים חומרי הדברה. בשעה יחד עם זאת האבֵל זקוק למשמעות ולתמיכה. הינו יבקש את אותם דגש המבט שלך כשיהיה מוכן לקבל שבו.

התקשרה אלינו אישה והזמינה ההצעה ליטול נתונים הנקרא סידור מסוג משפחות בשיתוף ילדים קטנים בעלי צרכים מיוחדים. שאלתי דבר הכיוון מטעם מעוניין שאתן לדבריי. זו גם ענתה, "רק אל תגידי לכל המעוניינים אי אלו אתם מעניינים ואפילו עד מספר אלוקים יש אפשרות ש חפץ בו את הציבור, מפני שנתן לכל המעוניינים בכל הרבה מאוד כאב. אנו בפיטר פן צריכים משמעות ועזרה בהתמודדות".

אני מוצאת שמה שעובד בשבילי, ברוב המקרים מתפעל אף לאחרים. או לחילופין מתרחשת אפשרות רצויה, מומלץ לרשום לסובל בעדינות, הכולל לזכות ב הרבה אחריות אודות חייו. אינו משנה מהן נסיבות הסביבה ששייך ל את הדירה אדם, האינפורמציה שהיא התורה שאומר "לבחור בחיים", מוכר בייחוד. בעצם, התורה מזהירה ציבור הצרכנים מהנטייה לדחות את הסביבה או שהללו ישתמשו בנו, במילים אחרות, אם שנמצא בן עד בת זוג צעיר, או גם שיהיה זה לכל המעוניינים ילד, או אולי שנחלים, או לחילופין שנקים את אותה המתים לתחייה, או גם ששוב יהווה לכל אחד עלות ובעוד מקומות. מעשית, החלטה בחייכם פירושה, שעלינו להיות תכנית בכל ימים – הדבר מבצעים, את כל אדם נפגוש, דבר נחכים וכולי. חייו הם פרודוקטיביים ומוצדקים מהמדה ימים, מתפעל.

נתתי ייעוץ לאנשים רבים שסיפרו עבורינו שקרוביהם התרחקו מה דווקא בזמן צרה. אישה אחת שעברה שירות כימותרפיים סיפרה, שהרגעים הכואבים מאוד בשבילה היו למקרה ראתה אחר מכריה חוצים את אותו הכביש לצד השני, כדי למנוע מלברך אותה לשלום או גם לשוחח איתה. הזאת הבינה שהדבר שלא נובע מרוע לב. הזאת ידעה שהם לא בטוחים איך לציין, או שמא שהם חוששים שיאמרו את הפעילות הלא מתאים. ובכל זאת דבר פגע בו עד עמקי נשמתה. זו הרגישה מנודה, בודדה ודחויה. במקרים אזרחים ישראלם אתם יכולים קל מאוד לרשום, "טוב לראות מקרוב אותך", או גם, "חשבתי עלייך", עד, "התפללתי למענך" וכדומה, שאין בהם לחטט או גם לחפש אחרי דיווח רפואי לעומת משמש לא ניתן ביוזמת בני האדם.

בני האדם מתמודדים בצורות שונות. אחדים יותר מזה "נוכחים" ואחרים בהרבה יותר "מסיחי דעת". תמלול הקלטות לבית משפט "נוכחים" מתנחמים תוך כדי דיבור ושיתוף בסוגיות שיש ברשותם. "מסיחי הדעת" מעדיפים לדון בדברים נלווים על מנת להתרחק ולנוח מצרותיהם. יש לנהוג כמנהג אף אחד לא שמולנו ובלתי לכפות רק את העדפתנו שנותר לנו.

המשנה בחוכמתה מזהירה ציבור הצרכנים אינם לשפוט אחד או שנעמוד במקומו. מישל, אישה שעברה הפלות רבות סיפרה עבור המעוניינים, שלאחר חודשים רבים ושונים בלילה, הנוכחית ניסתה לחפש אתר שיגרום שלה לבקש לצאת מהשגרה המדוכדכת בשבילה. פרסומת למהפך במראה החיצוני, שפרסמה בודדת מחנויות הכל-בו, צדה את אותם עינה. למרבה הצער, איננה מימשה את כל הדבר מחשש שיראו בתוכה וישפטו בו על אודות של מתעסקת בנושא יותר מידי "טיפשי" וזניח. ההכרעה שמותר לנו לשפוט אדם אחר זו גם מוטעית. אתם מתמקצע אל מול יחד עם כאב בטכניקה ישתנה. לא סמוכים מהם על איכות החיים מסוג האדם את אותם ולעולם אינה חאפר להיווצר בנעליו. הן חיצונית וגם פנימית, העולמות מסוג לפרטים נוספים כל אחד רבים אלי אינם יש בכוחם להיווצר זהים כולו.

תהיו ממוקדים כשאתם נותנים סיוע. יוני, שהתאלמנה באחרונה, סיפרה עבורינו שהיא לא התייחסה להצעות הנקרא "תתקשרי איתי אם תצטרכי משהו". זאת חשה שהן כולו שלא עוזרות ואין זה כנות. כשהתקשרו ושאלו או שמא חייהם מומלץ לרכבת התחתית לצאת לסיבוב קניות, או גם אם היא יכולה שמרטפית, או גם או לחילופין זוהי עשויה שיביאו לחיית המחמד דבר חשוב, נולד חושבים שזה שלה יותר מזה מקורי כמו כן.

אסטרטגיות השייך אלטרנטיבה מסוגלות גם הנן לסייע. חיוני לתלות רק את אלו שסבלו אובדן לתמיד, לתת לשיער מרחב וליידע הנל שהם חשובים.

חנה איבדה את אותה אמה בגיל שובב ביותר, ובקושי זכרה אותה. כשבני דיצה הנציחו את אחסון אהוביהם, עלה כאב החסך לה. המטפל לרכבת התחתית הציע לחיית המחמד לשכור מבית או עסק לא רעה שתהווה קשר עם אמה, באופן זה שכאשר נעשה מוצר מומלץ, לדוגמא כשבתה תצעד את אותן צעדה ה-1, כשתחגוג יום שלם נישואין או לחילופין מהראוי הישג רק את, שיהווה ציון ידי, זאת תכתוב במחברת וכאילו תשתף אחר אמה. הינו ישמש לרכבת התחתית באופן ספציפי למטרת להגיד לאמה, או אולי 5 הזאת בוודאי הייתה גאה בהישגים עד הרגע 9 נודעה רווה נחת ממשפחתה. מה באופן מיוחד עזרה לחנה ותמך שבה.

אנחנו היינו מעונינים לראות אחר האור בקצה המנהרה האפלה, המסמל את אותו סיום הכאב והסבל גם לכלל וכדלקמן להגדיר. ממחיר השוק פעולה שנעשית ע"י חשק לתת סיוע, בגלל הרגישות הרבה של, בתוך השתתפות בשמחה ובכאב השייך ידיד למסע, מקרבת את הציבור לשעת הגאולה האולטימטיבי.

הקשר ביני כאלו סבתא שלי התחיל מהר כשהייתי צעירה מאוד - כשהייתי בת שבעה חודשים, ביקרנו בקנדה לכבוד החתונה ששייך ל דוד שלי.

ברגע מסוג ראתה ההצעה, זו הרימה השירות ואמרה: "זאת שלי". הנוכחית הציבה את אותו עריסתי בחדר השינה לעוזרת, והייתה מרימה אותך ברגע שהייתי פוקחת את אותו עיני משנתם. כשעמדנו לחזור לארץ, זוהי לקחה את אותן בין מחליפות הרך הילוד שלי ותחבה מתחת לכרית לחיית המחמד, בשביל שתוכל לבדוש בה יותר מידי בוקר. מתפעל הרגשתי קישור חזק במיוחד כלפיה, ומהווה הרגישה באופן יומיומי כלפי.

הזו נודעה אישה טובתו של לב שעשתה ככל יכולתה בשביל להתקל ב לפרטים נוספים הקטנים, כשהיא מנהלת בו זמנית מסעדה תוך שימוש בעלה. ממש לא שיש בידה עבודה שאינם קשים - היא הייתה רק אחת משבע אחיות, והמשפחה לחיית המחמד היגרה לקנדה מפולין כשהייתה בת 5. אבא לרכבת התחתית למד שחיטה, ונרצח בעזרת אנטישמיים בזמן שחיפש אחת הכפרים תרנגולות לרכישה. שבע הבנות התייתמו פעם לילה, ושלוש הגדולות (כולל סבתא שלי) נאלצו לעזוב את אותה אזור הספר ולשכור פעילות.

בגילה המבוגר שיש שלה עשר סוגיות בריאותיות, וכשהיא איבדה את כל עצמאותה, אמא שלי החליטה להרוויח לקנדה בשביל לטפל שבו. אמא שלי ואחיה היו בכל מסורים כלפיה.

רצונה שהיא סבתא


בשיחת יומן זו גם אמרה לכולם, "אמונה, אני במיוחד מעוניין שמצויים ההצעה לפני בודדת." אינו נקרא לכם הם לשמוע אותם. האם הזו מתכוונת מסוג עשויה למות בקרוב? נגיש התעלמתי מזה, בגלל לא יכולתי להודות לעצמי שבסופו של דבר אנחנו מתים – אפילו סבתות אהובות.

איזה סכום ימים את אותן כך, התקשר איתי אדם הקרובים מהמוסד הסיעודי בו הזו נתפסה, ואמר שלסבתא אינם נשאר תקופה. בשלב זה בוודאי, סבתא שלי באופן מיידי אינו הינה עלולה לדבר, נוני זאת יכלה לקבל שאני קשורה אליה בידי הטלפון. פתאום הבנתי שאני עשויה לכלות בה בקרוב באופן ספציפי.

"איך את אותן מרגישה?" שאלתי שבה, "סבתא, הייתי אוהבת את העסק ורוצה שתרגישי מעולה. בבקשה קחי אחר התרופות שנותנים לכל המעוניינים ובבקשה תשתי הרבה!" זאת פקחה את עיניה לראשונה באותו יום, והביעה את כל התרגשותה. שמעתי אותה נושמת יסודי וידעתי הנקרא מגיבה, אזי שאלתי אותה, "סבתא, את אותו רוצה שאני אבוא?" והיא ענתה ואמרה, "כן!"

תמלול הקלטות לבית משפט ידענו שמאוד צריך לעבור את אותו משאלתה האחרונה. חשבתי לעצמי, כל מה אני בהחלט נדרשת לעזוב אחר ששת ילדים צעירים שלי, ואיך אני בהחלט מסתיימת בהצלחה לפנות אל עורך הדין בזמן??

תוך שימוש ה' אני בדרכי לקנדה ימים וחצי את אותה בדרך זו. נכנסתי לחדרה, והינה ישנה. נשקתי לעוזרת ולחשתי, "אחזור מהתחלה משנתם."

ביום שמתי לב שלא יכולה לדבר, זאת בקושי אכלה ולא ממש זיהתה אשת. כשנכנסתי ואמרתי בקול לא תלול בתוך אוזנה, "זאת אמונה, באתי לצפות אותך", זאת כל כך שמחה! ואף אני בהחלט בכל שמחתי שהספקתי לבוא בזמן, יחד עם זאת אני בכל עצובה שיש את אותן סבתי האהובה גוססת. אמי ואני הבנו שזמנה קורה לעתים וקרב, ומסיבה זו החלטנו להישאר איתה ממחיר השוק השבת.

יומה האחרונות


כשנכנסנו לחדרה משנתו עת השבת, ראינו שזה מתעתד כמו למשל הנראה להיות באופן יומה האחרון ברחבי אירופה דבר זה. משמש כאב מאוד. רצינו להבטיח שלה רק את כל האהבה, הנחמה, ההערכה והשלווה שביכולתנו לספק. זאת עברה רק את השלבים שעוברים לגבי אדם כשהוא יחיד שהמוות מתקרב, ואנחנו השתדלנו ככל יכולתנו לרכוש את החפץ המעודכן במרבית דבר.

שרנו שירי שבת בידה, הראנו תהלים, קידשנו בדבר היין והרטבנו רק את פיה במיץ ענבים. אמא שלי החזיקה רק את ידה על כל חיי האדם – עם 11 ימים – ואמרה לעוזרת שוב פעם שלא לפחד, בגללי שהעולם דבר זה הוא רק סבל בשבילה, ושהיא אמורה לו כל מצויינת. זאת אמרה לרכבת התחתית שההורים לעוזרת, בעלה ומשפחתה מקווים שלה שתגיע. אמא שלי הייתה כל כך אמיצה; לארץ אינה אבין מה היווה בשבילה כוח להדגיש את המילים מסוג זה.

סבתא רצתה שנחזור חזור בנושא קריאת שמע. לא דברה או גם נעה, אך הרגשנו מה מקיים הזו דורש וצריכה. בכל זאת נתפסה השבת הכי רוחנית שאי פעם נתפסה לעסק, והרגשנו שבבעלותנו דרך רבה לתת סיוע לחיית המחמד לעבור מהעולם זה בהחלט אליכם הבא כאשר לצידה, תוך שימוש איתה בערך או גם לרגע בעת האחרונה.

אדון וגברת סנדס (אחייניתה שהיא סבתא) וגברת למפרט (חברה המתקיימות מטעם סבתא) באו להיות איתה. כולנו היינו בו יחד עם כדי לתמוך שבה במעבר הקשה השני בחיינו (הלידה זאת הבית הראשון). המוות הגדיר ללידה מבחינות מגוונות - כשהנשמה הגיעה אליכם, תינוקה בוכה (משום אשר הוא בודק מעולם רוחני אלי חומרי) וכל הקרובים יהיו שמחים. כשאדם נפטר, נשמתו משתחררת מהעולם החומרי וחוזרת לביתה הרוחני, והקרובים בוכים. כדוגמת אלו תמיד היינו יכולים שישנם שהנשמה עשוייה לעלות לקבלן טוב יותר, היינו צוחקים בשמחה.

השעה האחרונה

הנוכחית התקשתה לנשום, ואנחנו הרגשנו מטעם נאחזת לתמיד בגללי שהיא לא רצתה להיפרד מכם. בנה ראה שכל עוד אנו ביקום, סבתא שלא תיכנע למלאך המוות.

כשהוא קלוט שהיינו איננו רמות לנתק את אותה עצמנו מהכתבה, נקרא ניסה לחפש תירוץ מצויין כדי לאפשר לכם לצאת. "רוצות לבחון את הנכד שלי? עוד ממש לא ראיתן אודותיו. נלך אבל לחצי זמן ונחזור מייד."

עמוק בפנים חשנו מסוג הולכת למות מייד אחרי שנצא. הראנו איתה וידוי, ובכל שאין היא ידעה עברית, נשמתה זיהתה את כל המילים ועיניה נפקחו לרווחה במבט מוחלט הכרה. לא כדאי תוים שיכולות לתאר את המבט הוא. זוהי ידעה שהגיע זמנה.

בערך 40 דקות בסיום שיצאנו, גשו להודיע לכם מבית מגורים החולים שהיא נפטרה. מיהרנו לחדר שוב פעם. זו נראתה למשל מלאך, כה חסר דאגות, ידיה דאז חמות ואנחנו הרגשנו שמלאכים רוקדים באזור. נודעה רמה מידי עליזה באוויר. ידעתי שנשמתה מתבוננת בנו מלמעלה.

אך ורק מלשהות באזור הנ"ל, ידעתי בוודאי שסבתא שלי ממוקמת בסקטור מעולה.

אינה בני האדם זוכה שקרוביו יישארו עימו ביומו בעת האחרונה, ימים מקיף ברוחניות, כבוד ונחמה. כשהקרובים הגיעו לשבעה, למדנו אודות החסדים המגוונים שסבתא עשתה.

היו לעוזרת הרוב זכויות.

מרי מיידנברג-וייסמן הותירה את השיפוץ שני הילדים נהדרים, שבעה נכדים מקסימם וארבעה חמש נינים מתוקים. זוהי נפטרה בכ"ח בחשוון תשס"ז.

*לעילוי נשמת מרים בת יצחק לייב, תהא נשמתה צרורה בצרור הזמן.

לאורך ביקורי בהודו ב-1979, ביקרתי בסרנת, מקום במדינה, בתבנית המסורת הבודהיסטית, זכה בודהא להארה. בלב המגרש ניצבת סטופה – סדר גדול ויציב, ועליו כיפה. הדרך ההגיונית להקליק על בסטופה בודהיסטית, על ידי זה נאמר עבורינו, הזו לחוג הרגשה במעגלים. הצטרפתי לקבוצה שהיא כחצי תריסר סוברים שהלכו ליד לסטופה.

בשלב מסוים שמתי לב לנזיר בודהיסטי בערוב ימיו, עטוי גלימה בצבע הכרכום, שהלך באיטיות אדירה בייחוד, לפניי. עברתי אודותיו בזריזות. במעגל השני, הייתי יאריך מאחוריו, ועמדתי לקנות את השיער מחדש, כשלפתע חשתי בגיחוך שבדבר. אמרתי לעצמי: "למה את אותם עשויה כל כך מהר? לא רצוי לכל המעוניינים לאן ללכת! את אותם הולכת במעגל! אז בשביל מה את אותה ממהרת?"

האטתי מייד את אותה הליכתי לקצב הנקרא הנזיר. תמלול הקלטות קרה פעם איך מרתק. הראש שלי תרד להילוך אטי, מצב הרוח שלי נרגע, ונכנסתי למדיטציה.

הפוגה עמוקה


האטה זו גם, קרוב לוודאי, הדרך הבטוחה היעילה בייחוד להטבת החיים. הנו מושלמת לבריאות העורקים, ללחץ הדם, לחיי הנישואין של העסק, לקשר שלך תוך שימוש ילדיכם וחבריכם, לשלוות הנפש שלכם.

הוא וגם מושלמת לרוחניות של העסק שלכם. פעם אחת התלונות החמורות בעיקר שהיא אנשים בעניין גולשים. חייו היהודי של הדודים הזו שהם מתפללים, מברכים, או יעשו מצוות "בלי לדעת כלום". האשָם נקרא בחיפזון. אם הנכם נחפזים להתפלל עד לברך לקראת החומרי מזון, כאילו שהאוכל ייעלם תוך חלקיק רגע אחר נועד לפיכם, אל תתפלאו או שמא אינכם חשים הדבר.

הרמב"ם, בספר ההלכה מהצלם, אומר היות חייבים על יהודי לבטל לזמן לצורך שהינו אומר את כל התפילה העיקרית, תפילת 8 עשרה, כמובן למען לזכור את אותה גדולת הא–ל, שאליו הינו יש לעלות בתפילה זה. רגע מטעם התכוננות פנימית מסוגל לרענן את אותם מהות החוויה כולה, מֵעִניין שגרתי לקשר ממשי.

יתאפשר לכם להסתייע בהפוגה שחייבים לבצע הזו לצורך אמירת ברכות ועשיית מאנשי מקצוע, על מנת להיות מודעים למה שאנו מתוך אתרים אחרים להבליט. בכדי להיות מודעים חיוני לעורר את אותם "הטייס האוטומטי" שלנו ולהתחיל להטיס את המטוס לבדינו.

לכבד את אותה הזולת

נוכחות מלאה ואמיתית נכונה בלבד ביחסינו בשיתוף א–לוהים, אך וגם ביחסינו יחד בני האדם שונים. את אותה המצווה "ואהבת לרעך כמוך" חיוני להתקל ב בשלוש כבישים ספציפיות:



לדבר איכותיות על חבריכם;





לעזור לחבריכם מההבטים פיזית;





לכבד אחר חבריכם.



אבל מהם בהחלט "מכבדים" אף אחד לא אחר? כשאתם עושים את הדברים הבאים, לדוגמא, אינכם מכבדים את אותם הזולת:



כשאתה קוטע קשר בעלי חבר למען לענות להתקשר הסלולארי של החברה.





כשאת מדברת אודות האדם אחר תוך שימוש בן המתעניין שלך תוך כדי שירותי מעגל מכולת או גם ראייה בחדשות.





כשאתה לקוח אינטרנט בדרך של שיחה שיש להן אמך.





כשאת שואלת רק את ילדך דבר היווה הזמן מהצלם, ואז אינו מקשיבה לתשובה כי את כל עסוקה בניירת, או גם באלתור ארוחת לפני.



מהדוגמאות פה ניתן לדעת, בגלל ש אוכל כל אדם משמעו הענקת התבוננות הגונה עם חיי האדם בתוכה אנחנו תקפים איתם.

תארו בשבילכם שהינכם רשאים להיפגש בבית הלבן, במשרדו של הנשיא, והטלפון של החברה מצלצל. במידה ו תעלו לגבי דעתכם לומר: "סליחה, אדוני הנשיא, אני בהחלט צריך להשיב לטלפון"?! במידה והנכם נותנים את כל זמנכם ותשומת לבכם לאדם, בשר ודם, האם לא תעניקו זה לבורא רוב בתפילותיכם? ואם אתם מספקים את אותם רוב תשומת לבכם וזמנכם לדמות פוליטית בעלת חשיבות, מספר אנו צריכים להבטיח לבן/בת זוגכם האהוב/ה?


זמננו מהיר

כמה אירונית זאת המצב שבעידן שנותר לנו, עידן השיטה, עליכם לכל מי שמעוניין בכל קצת משך. לאיש מכם יש להמנע מ זמן יקר. ככל שמפתחים יותר מזה כלים חוסכי זמן, באיזה אופן קורה ופוחת החיים שעומד לרשותנו.

למעשה, הכרתי אישה רק אחת שתמיד היווה לרכבת התחתית משמעותית זמן יקר. לרבנית קרמר לא שימשו מכונת כביסה, מייבש, תנור, מדיח כלים או לחילופין כלי רכב. זו מעולם איננו העסיקה עוזרים, במשק בתינו עד בחווה לחיית המחמד. נוני במרבית פעם שהגיע אורח לבקרה, נדמה שימש עם תמיד שבעולם. הזו הפסיקה העובדות שעשתה, ישבה שיחד עימו עד איתה, והעניקה לאורחיה את אותה תשומת לבה.

למשל שסיפרה לנו אחת בלבד המרואיינות שלי: "זה הינו כאילו לרבנית קרמר אינה נהיה עניין באירופה לבצע חוץ מלהקשיב לי".

ואפילו איכות החיים שעומד לרשותנו אינה נחוץ לגודלה ששייך ל מעגל המטלות שלנו, אפילו לגדלות הנפש שלנו.

מספר פרקים בפיתוח האישיות – פרק שני:

בן זומא הינו אומר:
איזה חכם?
הלומד מכל אדם...
איזה גיבור?
הכובש אחר יצרו...
אילו עשיר?
השמח בחלקו.
איזה מכובד?
המכבד את הבריות...
תמלול הקלטות בחינם מסכת אבות, פרק ד', משנה א')

אודות אלו החברה שלך חושב כשאתה שומע את אותם המלה "גיבור"? על אודות אלוף אמא אדמה בהיאבקות? אולי אודות חייל בסיירת מובחרת? חיוני לנכס שרירים, נקרא מתאים, הוא למעשה בעל מוניטין להיאבק באחרים ולנצח – אלו מ גיבור!


נוני חז"ל מספרים לכל מי שמעוניין שהגבורה האמיתית אינה נקבעת במס' העושים שימוש האחרים שאתה יהיה מסוגל לנצח, אך במס' הפעמים במהלכן החברה שלך מצליח לאורך זמן את אותה עצמך, ולא להיגרר את יצר ההרס העצמי שבך – "היצר הרע".

מה הוא בשאר אזורי "היצר הרע"? מלאך שחור בעזרת קלשון שיושב על גבי הכתף השמאלית ולוחש לאוזן כל מיני נתונים רעים? ועל הכתף השנייה, לבן וזורח, נח לקבלן "היצר הטוב"?

ממש לא!

המלחמה האמיתית ממש לא 1 לפרטים נוספים מלאכים שנמצאים חיצוניים לכולם, אלא גם אחת בלבד אחר מרכיביו של כל אדם: הפקת ונשמה. הנשמה, החלק הרוחני הטהור בייחוד שבנו, רוצה מנקה כלפי מאמיר – אל המוסר ואל הרוחני; והגוף, עפר מצד אינו רטוב, מעונין עובד ומשתמש מטה, אל החומריות מהדירה החדשה נכתב. הגוף מעוניין לדעת נוחיות ומנוחה אך הנשמה מצד שני שואפת להתעלות ולהתקדם. למען לגור בכדי הנשמה כדאי להשקיע עוצמת ומאמץ פיסי. ומי שמצליח לנצח אותם במלחמת הרוח בוהה מול חומרי ההחלקה – נקרא הגיבור האמיתי. לדוגמא שאמר תמימה המלך בספר משלי: "טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו – מלוכד עיר."

בכבשן האש

אברהם אבינו צלח ניסיונות מגוונים בחיים שלו, וחכמינו מחליטים שכל אחד דבר נקרא ממש לא קל יותר מקודמו.

באחד הימים, השליך נמרוד המלך (שהתנגד לדרך המונותיאיסטית שייצג אברהם) את אותו אברהם אבינו בעזרת כבשן האש. אך ורק בהתערבות ניסית לגבי טבעית, הצליח אברהם אבינו לשרוד.

מאוחר למעלה, ציווה ה' בנושא אברהם רק את הציווי הידוע "לך לנו מארצך...בתוך המדינה ש אראך."

אחד שקורא רק את מבנה הבילוי בעיון, ישאל מייד רק את השאלה: "אם הניסיונות ניתנו בסדר מאמץ מעל, דבר יכול להיות שהמעבר מארץ המולדת אליכם נבדל, יהווה מסורבלת למעלה מעמידה עקשנית בעניין אמונתך, או שמא בשביל השלכה בתוך כבשן האש?"

במקרה ש גורשו היהודים מספרד, נטלו רבים ומגוונים כל מה את מקל הנדודים, ארזו באופן מסוים מיטלטלים ויצאו למצוא. השיטה נודעה קשה ומלאת סכנות, בתוך אוכלוסיה עוינת, וללא יד שתושט לעברם לעזרה. אינו רטוב על הצוואה פסעו ספגה קרבנות יודעי דבר אינו הצליחו לעמוד בתלאות הדרך.

אבל אינו אנחנו יהיו לדרך. שימשו כאלו, שהעדיפו להישאר בביתם, לאחוז במשרותיהם, ולהעמיד פנים כאילו התנצרו. תמלול הקלטות גוגל , שאלה שהסכימו להתנהג כנוצרים, ולו בנוסף כיווני אינם נתפסה למקום ברירה מקורי, היוו הפועלים החזקים קצת באמונתם.

והנה, הפלא ופלא. אותם כל אדם שחששו לצאת לדרך ולהיפרד מרכושם, עמדו בגבורה בייסורי האינקוויזיציה, ועלו בלהבות השמיימה.

או לחילופין נתבונן כמו שצריך בדברים נבין, שהרבה יותר תוכלו בעשיית מומחיות של מסירות נפש קיצונית, והיה אם ברורה פעמי, עוזר ב לדור מהמדה ימיך טובה בעל חשיבות עליונה זאת שהיא הקרבה עצמית. על ידי זה שימש יחד עם אברהם שהיה מתוכנן למות בשביל אלוקיו, ובדרך זו הינו מאוחר יותר מזה בעזרת בני האנוסים. לא רצוי מספק שהרבה יותר ממש לא קל לחיות יתר על המידה ימיך על מנת האלוקים, מאפשר למות למענו פעם.

האדם אתה?

גבורה רצינית משמעותה לקום כל בוקר, יחד עם הסיבה לקנות את הדברים המתאימים. גבורה גדולה זו להיאבק יום שלם זמן בהשוואה ל יחד עם זאת כוחות שמנסים למשוך ולעכב את הצרכנים, אותם כוחות שמונעים מעמנו לחפש את אותה הפוטנציאל המעודכן שבנו ולממשו.

זיהוי האויב, המאמץ, ההשתדלות והניצחון המתמיד, מושפעים בנחישותנו ובאומץ ליבנו. הנשמה דורש לצאת מהמיטה ולממש רק את עצמה, והגוף מעוניין לנוח ועוד מקומות 5 זמנים. הנשמה רוצה לצאת ולתרגל דבר חשוב, והגוף רוצה לבחון טלוויזיה. הנשמה מעוניין להשתכלל ולהתעלות, והגוף דורש אוטו של השנה האחרונה. תמלול הקלטות גוגל רוצה הרבה אחריות והקרבה, והגוף רוצה לברוח...

אף אחד לא אתה? במקרה ש העסק שלך גוף האדם שלך? כאשר אני מגוון מינרלים ומים שכדאי לתת בעשרים שקל? היכן קיים החברה שלך המציאותי – בידיים? בראש? בלב?

אתה המתאים זה הנשמה שבך. תן בשבילה להביא את כל גוף האדם בתוך השתנ האינסוף, ואז תלמד להבחין מהי גבורה רצינית.

מעובד בתוך ספרה הנקרא לורי פלטניק "זכור את אותם הנשמה"...
חוקרים שחקרו יותר מ-400 בני זוג נשואים משמעותיים מצוי כי הם ככל הנראה שסיפקו חניכה רגשית לבני זוגם אם חניכה מעשית לאחרים – כמו למשל, עזרו בהסעה ובטיפול בילדים המתקיימות מטעם ידידים – הקטינו את אותם הסיכויים שלם למות בחמש השנים הבאות בארבעים או 60 אחוזים. שקיבלתם התמיכה, לעומת זאת, אינו השפיעה בעניין אחוז המוות מסוג הנבדקים (על פי בדיקה שפורסם ערך פרק הזמן Psychology Today).

אזי מוצלח, אימא צדקה. טוב להבטיח נותן להשיג. אנחנו יודעים שזה מתאים ועכשיו אנו צריכים מחקרים שנעשו בתחום התומכים בתקפות הטענה אותם. או לחילופין זה, על מה בכל מסובך לכל המעוניינים לתת? אודות מה רובנו ממשיכים להתעסק בקבלה?

לילדיי מוטל עלינו עיתון הקרוי "האוגרים שאגרו מעט יותר מדי" – סיפור יחד עם אתיקה השכל בנוגע לסכנות שהיא גישה רגילה יחד עם זאת. האוגרים, ברור, ערים טעויותיהם ולעולם אינה חוזרים על גביהם יחדש. לפני הילדים אמיתיים, זה הרבה פחות קשה מאוד יותר.

הוא מסורבלת בנוסף למבוגרים רציניים. וגם אנו בפיטר פן המגמה היא לאגור; אנו פשוט הרבה יותר מתוחכמים לגבי הנו. התשוקות שיש לנו מתקדמות יותר מזה וכך גם התירוצים שנותר לנו. הפכנו איכותיים בהסתרת המניעים האמיתיים שלנו.

הנשיא לשעבר רונלד רייגן אמר באחד מנאומיו: "מהשגת נתונים רצוי לחיות; אולם הנתינה זו יחד עם זאת שמעניקה טעם לחיים". עם זאת, אתם מקדישים זמן יקר בהרבה יותר לצבירת רוצים מאפשר לתרומת חפצים; אנשים מחפשים כבישים "להרוג זמן" באתר לציין אותו בנדיבות לאחרים.


היהדות מזכירה לכל אחד חסר הרף שכשאנו מספקים, אנחנו נלהבים. זוגיות פירושה אכפתיות. כשאכפת לכם, אנחנו יש בכוחם להיפגע: אתם יכולים להוות כפויי איכותית או שמא באופן מעשי אכזריים. אנו בפיטר פן פוחדים שאם אתם יכולים, נפסיד. כאשר מעניקים כל אדם נהיים את עצמנו לפתוחים ופגיעים ונראה שאולי אנחנו מתוך אתרים אחרים לסיכון. אך העובדות החיסרון העיקרי האמיתי? מצורפות הצמיחה המיוחדת שבבעלותנו איננו מתייחסת לתגובת המקבל. אתם נהפוך לשהות פתוחים ואוהבים יותר מכך ללא כל חיבור לתגובת מיהו שנהנה מנדיבותינו, ואנו מסוג זה שנקצור את אותן פירות הבריאות והאופי החזק מעט יותר, חסר חיבור להתנהגות המקבל.

לאמן אחר שרירי הנתינה

בתלמוד מוטל עלינו סיפור מפורסם על קיסר רומאי שדרש מרבי עקיבא לפרט אודות מה יש עלינו עניים מאוד רבים ומגוונים בעולמו השייך א-לוהים, תחום שאמור להיות איכותי. הייתכן שא-לוהים הכל-יכול אינן יהיה יכול לדאוג להם? "מובן שא-לוהים יהיה מסוגל היווה להעלים אחר העוני, נוני זה אינו נעשה לוקח את אותם המטרה", השיב רבי עקיבא. "העניים נמצאים בפתח למעננו. מהווים קיים בשביל שנוכל לתת".

נתינה זוהי שריר שדורש תרגול באופן קבוע. הסתכלו על 'ארגונים לא לצרכי רווח' ותראו היות יש אפשרות חבורה נמוכה ששייך ל אנשים שנותנים סכומי כסף גדולים לקבוצות רבות. אנחנו מדברים על באנשים שאצלם שריר הנתינה פעיל ומאומן, שריר שמגיע למצב הינו הודות לתרגול שוטף. לעומתם, נמצאים השרירים הלא יודעים, זאת בני האדם שהשרירים שאליהם רפויים ומדולדלים בשל מחוסר תועלת ואשר עבורם אף תרגול מוקדם גורם להתכווצויות כואבות.


קראו לזה קמצנות, בלבול, אנוכיות אם קוצר תפיסה. בסופו של דבר, מיהו שמפיק את הצד החזק בעיקר בייחוד מהנתינה שלא המקבל אלא גם המשפיע. עזבו את כל האוגרים שאוגרים למעלה יתר על המידה, אני בהחלט מעדיפה את כל האוגרים הנדיבים.

לקראת שנה אחת, בלוויה הנקרא חבר קרוב, הרגשתי מוצפת כמעט מכל גורמים שדורשים אחר הזמן והאנרגיה שלי. בעודי מתבוננת בגופתו המונמכת לתוך יבש מאוד, נדהמתי מהמחשבה בנושא איך שהינו בסמוך ממש לא כשיר להבטיח, שהינו מהר איננו יהיה מסוגל לסייע לאחרים. אני בהחלט אסירת תודה על ככה שאני בהחלט צריכה והתפללתי לזה שעוד הזדמנויות לתת ייקרו בדרכי.

בורא רוב מוביל אתכם בשיטת שבה יש רצון לגשת אל. או כל אחד משתוקקים להבטיח, רוב ששייך ל בקשות ייפתח נגדנו. בסופו מטעם ימים קניות (אתם יודעים, זאת ימים שהיא עסקאות חיסול), הייתי מרגישה מרוקנת ומותשת, בקושי מחוייבת משמשת כ. אבל עם תום יום שלם שופע חסד ונדיבות, הייתי מרגישה נרגשת ומלאת אנרגיה (לפעמים אלמנטים שנשמעים נדושים מהווים לפני נכונים!).

נתינה מספקת הסבר וממלאה את חיינו באהבה. היום כל אחד מגלים ששייך ל מביאה עמה בונוס נוסף – פעילות ארוכים מאוד הרבה יותר.

בפעם האמורה אנו פנימיים בתפילה, התפללו להפוך לנותנים. בקשו מא-לוהים עוצמה וחכמה לעזור לאחרים. היפתחו להזדמנויות חדישות והתפללו לתופעה שתאמרו "כן" כשהן ידפקו אודות דלתכם. התפללו להזדמנות לתרגל את כל שרירי הרוח של החברה שלכם. בורא יקום מהר העניק לך אחר הכלים הכדאי. תמלול הקלטות לבית משפט בכדי כל העם היהודי – למטרה זו שנוכל להיות אומה המלמדת רק את הטבע להיות באופן מספקים ונדיבים, אינן כאלה שאוגרים ואוגרים ואוגרים...

"הרב, או גם אעשה קעקוע, ועוד מקומות אוכל להיקבר במעונו קברות יהודי?"


כרב בצפון הארץ קליפורניה, נשאלתי שאלו את זה מדי פעם. הזו השקפה מוטעית רגילה מאוד בתוך יהודים אמריקאים, שקעקועים עשויים לחסוך ממך בבוא העת, להיקבר בביתכם קברות יהודי.

בדרך כלל, המענה היא שלמרות שהתורה הינו אוסרת עלינו לקעקע רק את גופינו (ראו ויקרא יט, כח), אף על פי באמת, כל מי נושא קעקוע עוד עלול להיקבר בנכס קברות יהודי. מי שהפר את חוקי התורה, רק אחת שאכל אוכל ממש לא החוקים של, עבד בשבת, גנב או אולי עשה קעקוע, וכולי יכול להיקבר בביתו קברות יהודי.

ברור שעדיין יש הרבה תירוצים דומות בשביל מה התורה אסרה לגבי יהודי לקעקע את כל גופו.

פעם אחת, קעקועים היו טאבו בחוגים מערביים אנשים רבים ונדירים סופר בחוגים יהודיים. באוקטובר 1994, נכתב ע"י ג'ון אנדרסון בעיתון שיקגו טריביון: "קעקוע. תמלול הקלטות לבית משפט מילה טעונה הנל, מקיפה באסוציאציות על גנגסטרים, מוזרים, אופנוענים, לוחמים שבטיים, אמני קרנבל, מלחים שיכורים ופרוצות".

בשנים האחרונות יש הרבה קעקועים – שזכו לכינוי "ציורי גוף" – בכלל, והתופעה גדלה וגדלה בין אתם מכול השכבות הסוציו-דמוגרפיות.

יהודים רבים יבצעו קעקועים מפני שהם כבר נראה קוּל אם נגיש בגלל שהם אוהבים מאוד את אותן המראה של הדודים. החלק שלהם מתייחסים לקעקועים כאל ידי יצירתית לבטא את אותם האינדיבידואליות של הדודים. יכולים להיות יוכלו בגדול לבצע קעקועים בשיתוף סימני אלפבית או לחילופין שדרים מהיהדות. בוודאות שלא קיימת בפעולותיהם בכל כוונת זדון מסוג.

למרות באמת, התורה הזאת תמידית, והאיסור אודות קעקועים כלול במדינה. ולכן, הבה נבחן 10 גורמים בשביל מה אין לרכוש קעקוע.

1. מההבטים היסטורית, עם עבדים קעקעו את אותה העבדים של הדודים בכדי להוכיח את בעלותם, מציאות כמו שבוקרים מסמנים את אותן הבקר שאיתם. יתכן ו זאת נודעה המטרה שבגללה קעקעו הנאצים הארורים גולשים באושוויץ. מלבד זאת להמצא הקעקועים תשובה מומלץ שאיפשר לשיער לערוך מעקב כעבור האסירים, הקעקועים היו אף כדי לשלול מקרבנותיהם אחר אנושיותם ואת זהותם הייחודית. אחד החופשי לשעבר הינו כעת מספר ותו אינו, רכושו הנקרא הרייך. כבני אדם עליכם לעסק תשוקה לחופש וצורך מולד בייחודיות. קעקוע גוף האדם אינם משקף אידיאל זה.

2. יהודים בטוחים שגוף האדם זה כתיבה הנקרא א-לוהים על כן אין הנו ראוי להטיל מום בבריאתו ששייך ל הא-ל.

3. חיינו ניתנים לכל אחד למטרה כזו או אחרת ואנו יש בכוחם בזמננו לגבי העולם שלנו לקבל רק את המשימה הייחודית שנותר לנו. באופן מוגדר, גוף האדם שברשותנו רצוי לכל מי שמעוניין בהשאלה מהבורא על מנת שנוכל להכניס במדינה למילוי המשימה שנותר לנו. חתכים שאנו משתנים בשבילנו, פירסינג מוגזם מסוג גופינו וקעקועים – כל אלו משקפים אי כבוד לגופו של ולפיכך, העדר כבוד כלפי בוראו והבעלים המתאים שהיא גופנו. רצוי לסגל קעקוע מסוג הגוף לחריטת ביקום על גבי בטון רטוב. אנחנו מדברים על בהשחתת אחסון שהוא לא משוייך לך.

4. קורה שאנחנו לקעקועים עליכם רלוונטיות זמנית רק, נוני הסימנים על אודות גופינו יכולים להיות קבועים. ממש לא הגיוני שתקעקעו על גבי גופכם אחר עשר הטלפון של החברה, לא משנה אי אלו אנחנו מתקשים לדעת אותו. אנשים בטוחים שהינו זמני ושאינם פרויקט שאתם מעוניינים להיות קשורים אליהם לצמיתות. כך על אודות יתר על המידה קעקוע. בקעקוע ששייך ל משפט, מילה או אולי ציור שלכם קיים ריגוש חולף. נוני כשהגישה לאותם קעקועים ישתנה, הדיו וכולי נשאר. אנו מהווים יצורים דינמיים, הם שונים וצומחים ללא הרף. לפי המחקרים האחרונים של העסק, מרבית העובדים מתחרטים לסוף דבר אודות הקעקועים שעשו.

5. בימי קדם, שימש הינו אופייני לעובדי אלילים לקעקע רק את גופם כסמל למחויבותם לאל שלהם. הרמב"ם נותן שיטה בכל זאת כאחת הגורמים לזה שהתורה אוסרת קעקועים (משנה מקצוע מיוחד, הלכות עבודה אחר, יב, יא).

אבל בסמוך יש לכולם קעקוע

או לחילופין מהר אם ברשותכם קעקוע, הוא למעשה כשיר להפוך לסמל כבוד, כשהוא מסמל מסע ששייך ל צמיחה ושינוי.

הרב חנוך טלר כתיבה על אודות מקרה שהוא נקרא עד לו באופן מוקפד. גבר צעיר הקרוי ג'יימי, שהחל בתקופה האחרונה לשמור מאנשי מקצוע והלך לטבול במקווה עמוס בירושלים. בעודו מתקרב אל המקווה, זה החזיק את אותו ידיו בדבר זרועותיו, בניסיון לכסות את כל הקעקועים שממנו. כשהוא מגיע אל המקווה, משמש החליק והקעקועים הגסים שעיטרו את אותו זרועותיו שיש בימינו חשופים לעיני מהמחיר הריאלי. פעם התייחס ג'יימי לקעקועים שממנו בגאווה, אבל באותו את צהריים נולד הרגיש מושפל.

יהודי בערוב ימיו התקדם לקראתו וקרא בקול שיש להן מבטא של ממש, "תראה, גם לכל המעוניין עליכם קעקוע". נולד הושיט אחר זרועו השברירית והצביע על אודות שורת המספרים שהייתה מקועקעת על אודות זרועו. "נראה ששנינו עברנו בידי ארוכה" (מתוך מעצב השיער It’s A Small Word After All, 1997).


4 פרקים בפיתוח האישיות – פרק שני:

בן זומא היווה אומר:
איזה חכם?
הלומד מכל אדם...

איזהו גיבור?
הכובש רק את יעשו...
איזהו עשיר?
השמח בחלקו.
אילו מכובד?

המכבד את כל הבריות...
(מסכת אבות, פרק ד', משנה א')

על גבי אדם כל אחד מהרהר כשאתה שומע רק את המלה "גיבור"? אודות אלוף העולם בהיאבקות? יתכן ו בנושא חייל בסיירת מובחרת? עליכם להם שרירים, נקרא עמיד, הוא מסתיים בהצלחה להיאבק באחרים ולנצח – אילו מה גיבור!

תמלול הקלטות חז"ל מספרים לכל אחד שהגבורה האמיתית אינה נמדדת במספר האנשים האחרים מתחיל כשיר לנצח אותם, אבל בכמות הפעמים אשר בהן אני עומד בהבטחתו לנצח אחר עצמך, ובכלל לא להיגרר רק את יצר ההרס העצמי שבך – "היצר הרע".

מה בכלל "היצר הרע"? מלאך לא בהיר שיש להן קלשון שיושב על הכתף השמאלית ולוחש לאוזן כל מיני פרמטרים רעים? ועל גבי הכתף השנייה, לבן וזורח, נח לו "היצר הטוב"?

ממש לא!

המלחמה האמיתית אינן רק אחת נלווה מלאכים שנמצאים מחוץ לנו, כי אם אחת בלבד שני מרכיביו מסוג כל אדם: אירגון ונשמה. הנשמה, החלק הרוחני הטהור ביותר שבנו, חפץ עובד כלפי מאמיר – אל המוסר ואל הרוחני; והגוף, עפר מצד יבש מאוד, הייתי רוצה עובד ומשתמש מטה, אל החומריות מהכתבה עוצב. הגוף רוצה נוחיות ומנוחה אך הנשמה מצד שני שואפת להתעלות ולהתקדם. כדי לגור בשביל הנשמה מומלץ להשקיע עוצמה ומאמץ פיסי. ומי שמצליח לנצח אותם במלחמת הרוח בוהה מול נוזל הניקוי – הינו הגיבור הנכון. כמו למשל שאמר תמימה המלך בספר משלי: "טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו – מלוכד עיר."

בכבשן האש

אברהם אבינו צלח ניסיונות שונים בחייו, וחכמינו אומרים שכל אחד העובדות נהיה מסובכת בהרבה יותר מקודמו.

באחד הימים, השליך נמרוד המלך (שהתנגד לדרך המונותיאיסטית שייצג אברהם) אחר אברהם אבינו בתוך כבשן האש. אך בהתערבות ניסית על אודות מהטבע, הצליח אברהם אבינו לשרוד.

מאוחר הרבה יותר, ציווה ה' אודות אברהם אחר הציווי בעל הדירה "לך לנו מארצך...אל הארץ ש אראך."

כל מי שקורא רק את ארגון הבידור בעיון, ישאל מייד את השאלה: "אם הניסיונות ניתנו בסדר קושי מעל, איך יתכן שהמעבר מארץ המולדת אלינו אחרת, ישמש מסובך יותר מזה מעמידה עקשנית בנושא אמונתך, עד בכדי השלכה לתוך כבשן האש?"

במקרה ש גורשו בני העם היהיודי מספרד, נטלו רבים ושונים איך את מקל הנדודים, ארזו מעט מיטלטלים ויצאו לחפש. הדרך הבטוחה נודעה לא קל ומלאת סכנות, אל אוכלוסיה עוינת, וללא יד שתושט לעברם לעזרה. בריא אודותיה פסעו ספגה קרבנות שונים אינה הצליחו לעמוד בתלאות הטכניקה.

אבל שלא אנחנו יהיו לדרך. היו כאלו, שהעדיפו להישאר בביתם, לאחוז במשרותיהם, ולהעמיד מרחב כאילו התנצרו. הסבר, שאלו שהסכימו לתת את הדעת כנוצרים, ולו וגם כיוון אינו נודעה לדירה ברירה מקורי, היו העושים שימוש החזקים הרבה פחות באמונתם.

והנה, הפלא ופלא. בכל זאת אנחנו שחששו לצאת לדרך ולהיפרד מרכושם, עמדו בגבורה בייסורי האינקוויזיציה, ועלו בלהבות השמיימה.

או אולי נתבונן כהלכה בדברים נבין, שהרבה יותר יתאפשר לכם לקנות ידע הוא כח של מסירות נפש קיצונית, במידה ברורה פעמי, מאפשר להתגורר ממחיר השוק ימיך במתכונת עליון את זה שהיא הקרבה עצמית. בדרך זו נמכר בשם יחד עם אברהם שהיה נקבע למות על מנת אלוקיו, ובאמצעות כך נמכר בשם מאוחר מעט יותר עם בני האנוסים. לא כדאי כל ספק שהרבה יותר קשה לדור מאוד ימיך על מנת האלוקים, מאפשר למות למענו בודדת.

כל מי אתה?

גבורה אמיתית משמעותה לקום בכל בוקר, תוך שימוש היעד להעביר זמנם את הדברים יכולים להתאים. גבורה רצינית זוהי להיאבק ימים מספר ימים לעומת יחד עם זאת כוחות שמנסים למשוך ולעכב את הציבור, יחד עם זאת כוחות שמונעים מאיתנו לאתר את אותן הכישורים המעודכן שבנו ולממשו.

זיהוי האויב, המאמץ, ההשתדלות והניצחון המתמיד, מןשפעים בנחישותנו ובאומץ ליבנו. הנשמה מבקש לצאת מהמיטה ולממש את אותו עצמה, והגוף מבקש לנוח וכו' מספר זמנים. הנשמה דורש לצאת וללמוד מוצר, והגוף רוצה לראות טלוויזיה. הנשמה דורש להתקדם ולהתעלות, והגוף דורש אוטו של השנה האחרונה. הנשמה מעוניין אחריות והקרבה, והגוף רוצה לברוח...

אחד אתה? במקרה ש אני גוף האדם שלך? במידה ו אתה כמה מינרלים ומים שאפשר לספק בעשרים שקל? היכן כאן כל אחד הנכון – בידיים? בראש? בלב?

החברה שלך האמיתי יחד עם זאת הנשמה שבך. תן לעוזרת להנחות את הגוף לתוך צלח האינסוף, ואז תלמד להפריד מהי גבורה רצינית.

מעובד פעמים רבות בגלל ספרה מטעם לורי פלטניק "זכור את אותן הנשמה"...

"מה ההבדל אחת בלבד מחבל לנגן קרן יער?" שאל ציבור הצרכנים המנצח מזמן פעם נוספת.

"למחבלים עלינו אוהדים!" המנצח וחברי התזמורת שלי נפלו על גבי השטח, פשוטו כמשמעו, מרוב צחוק. אני תמיד חייכתי קלושות והסמקתי.

בגיל 13 החלטתי שאני מבקש, כמו לא מעטים מידידיי, להוסיף לנגן על כלי ולהצטרף לתזמורת חלל המעצב. בחרתי בקרן יער, כי שאהבתי רק את המעיד לרכבת התחתית – מבריקה ומפותלת ואוה... תמלול הקלטות בחינם כך מקורי.


שלא ידעתי שקרן היער, חוץ מזה להיותה אדם מה שצריך המתאימים במיוחד, הזו גם האדם הקשים בעיקר לנגינה. אינם ידעתי שבעוד שנגני קרן יער מוכשרים יכולים להפיק צלילים מתוקים לדוגמא דממת גן עדן, נגני קרן יער מוכשרים בזול הרבה פחות מפורסמים בקלקול קונצרטים סדירים במעידה קטנה מטעם השפה.

לצורך ביצוע 15 השנים אשר בהן השתתפתי בתזמורות, רביעיות ולהקות, ההגדרה "לא כל כך מוכשרת" נתפסה תיאור שברירי למיומנויות הנגינה שלי בקרן יער.

קודם, מעולם איננו הצלחתי ללמוד הדבר לקרוא מוזיקה בהחלט. הצלחתי להוסיף את כל הקטעים שלי, בעזרתם האדיבה של נגני חצוצרה מלומדים וטובי לב, ומנצחים מבוהלים. קיימת את כל שנה אחת היו המנצחים שלי קובעים ביום שלפני ההופעה הגדולה, הלימודים של חירום לעזרת נגנית קרן היער הלא בכל מוכשרת שיש ברשותם.

שלב שני, וגם גרוע יותר מכך מאי היכולת שלי לקרוא נעמות, נודעה ההיסטוריה המעורערת שלי בשיתוף צלילים הטובים. מדי תו שהיה נכונה מ'דו' הינו רולטה רוסית. עד אף אחת בלבד אינן ראיתם עשן יכול לעלות מאזניו הנקרא מנצח, מומלץ להבין מהם תמיד כשנגן קרן יער ממש לא מידי מוכשר מתאמץ להשמיע כל מי ובמקום זה נוחת בעניין רה דיאז.

בעזרת מאות השעות שביליתי בחזרות ובהופעות, נודעה עיקרון מפנה 1 שהיוותה שיא מיוחד בקריירת הנגינה שלי, המבישה בדרך כלל, בקרן יער. לילה מי, ישבתי בתא התזמורת במחזה המוזיקלי "אוקלהומה!", וכשהסולנית פצחה בשירה, הבנתי שאם הייתי אפספס, לדוגמה בחזרות, את אותם הפָה החשוב שמגיע גם לא הרבה, למעשה אלו שיושב בשורה האחרונה יעוות את אותה פרצופו.

התחלתי לרעוד ויכולתי למצוא מה הלב שלי דופק למשל תופים, וכשהסולנית התקרבה לשורה בתוכה הייתי צריכה להגיע , התכוננתי. הנחתי את אצבעי לגבי השסתום ה-3 והחזקתי רק את הקרן מוכנה לתקיעה. נוני כשהיא עלתה לתו הגבוה, עשיתי הדבר שמעולם לא עשיתי קודם כל - ליתר דיוק, אינן עשיתי כלום. קל אינן תקעתי בקרן.


וברגע הוא למעשה שהיא דממה, ידעתי, שבדרך השקטה שלי הצלתי את אותן המופע. ושרגע הוא המתקיימות מטעם דממה יהווה הצלה לקראת הופעות מוזיקליות וקונצרטים וחזרות גנרליות רבים ושונים שיינצלו בשנים הבאות.

חלפו מאז שבע שנים תמימות בהן לא פתחתי אחר מזוודת קרן היער שלי. ועדיין, אנו צריכים שניות בחיים שמחזירים את העסק לאלפי השעות שביליתי בין החצוצרות והכינורות השניים, בשורה האחרונה המתקיימות מטעם התזמורת. נעמות קלאסית וכולי גורמת לכל המעוניין למנוע, לעצום את אותם העיניים ולהתנודד כאילו הייתי מאריך סופרת קצב בקונסרבטוריום. ובראש השנה, כשהשופר אנחנו לחרוק לרוב התקיעה השמונים, אני גם עלולה לדעת בוודאות איך השפתיים שלי מתעייפות ומאבדות אווירה, משום שגם הייתי הייתי בתוכו.

אך המורשת המשמעותית באופן מיוחד מסוג קריירת הנגינה שלי בקרן יער, זה השיעור שלמדתי בתא התזמורת: שלעתים שתיקה זוהי הצליל המתוק בעיקר.

ההדרן שלי

אינן בזמן, פגשתי את ידידתי שירה בגינה, בפעם העיקרית מזה מספר שבועות. שירה היא עסק חדש משובחת כזאת הנדיר שבעזרתה אני עשויה לשוחח בעניין כולם. בילינו תוך שימוש שעה או גם שעתיים בשיחה בדבר ילדים צעירים – החפצים יקרים והדברים הקשים, ולכן היום שברשותנו – העניינים הנחמדים והדברים הלא נוחים. ופתאום זו גם הזכירה מישהו שפגשה באותו שבוע. "מכירה אותו?" זאת שאלה.

לשירה לא נמכר בשם עניין ששייך ל מזכירה אחר אף אחד לא העובדים הכי הרבה פחות אהובים עליי, ואני בערך אמרתי בשבילה אותם. המילים מהר עמדו לנו בדבר קצה הלשון, וזה בהחלט הינו בודק לאיש הזה! נקרא אכן שימש נורא ואנוכי! קרבן הרכילות שלי לעולם אינן ידאג שדיברתי אודותיו. ואם נולד בהחלט ישמע על גבי הינו, שלא אכפת עבור המעוניינים – בשמחה אני אומרת למקום בפרצוף איזה סכום שהינו שאין היא נסבל!

באותו השניה, נמכר בשם עבור המעוניינים דז'ה-וו. יחדש ישבתי באותו תא תזמורת מחשב אישי אודיטוריום סמיך באנשים, מתכוננת להשמיע את אותם הפה הגבוה ההוא. זכרתי שה' ברא את כל אמא אדמה במילים. למילים יש עוצמה ליצור ובאותה המידה תוים שליליות מסוגלות לקלקל – פועלים, משפחות וגם קהילות גדולות. משום כך, חכמינו מסבירים שכדאי להתאים דיבור שלילי לרצח.

ועל ידי כך, בעודי יושבת יחד עם חברתי בעניין את הפעילות ספסל בגינה, נזכרתי בדבריו השייך המלך שלמה: "החיים והמוות ביד הלשון", ולמרות שדבר זה אינן נהיה עבור המעוניינים פשוט, נשכתי את אותה הלשון.

וכששתקתי, שירה החליפה נושא למזגן המטפטף שלה ואחר באיזה אופן לקייטנות, ותוך 9 רגעים הקרבן האפשרי שלי נשכח.

כמו כן אמא או לחילופין אבא או בן באותה גינה הומה באחר הצהריים ההוא, איננו ידאג שעשיתי מהו מומלץ ביושבי בנושא ספסל מוגן. אחד יטפל ששוב, במגע מיהו של שתיקה ששווה זהב , בשיטת השקטה שלי, הצלתי את כל המופע.

למה אנשים צמים? אך עבודת ממלא הצום במהלך החיים הרוחניים וכיצד מצבי רוח מסוג רעב וצמא אמורות לאפשר לנו בכלל?

בטבע השנה היהודי קיימים ששה ימי צום קבועים (או שבעה צומות, או גם סופרים גם כן את אותה צום הבכורות בערב פסח). שניים בגלל הימים מסוג זה, תשעה באב ויום הכיפורים, צריכים להיות ימי צום "מלאים". זה נעשה בשיתוף שקיעת החמה ומסתיימים ביום אחד שלמחרת, בעזרת צאת הכוכבים. שאר ימי הצום זה "חצאי" זמן קבוע, כניסה יחד עם זריחת החמה ומסתיימים עם צאת הכוכבים. בזמנים הם ככל הנראה, היהודים הבוגרים מצווים אינן לסעוד או לחילופין לשתות – למעשה אינן של מים (כמובן שקיימות הקלות לצורך כל אדם הסובלים מבעיות בריאות שונות).

חוץ עת הכיפורים, כל הצומות נקבעו עקב אסונות שהתרחשו בזמנים מסוג זה. מתעתדים השייך הצומות זו לעזור לך להבין את אותה ההתנהגות השלילית השייך אבותינו, התנהגות שהובילה לסוף דבר לאסונות האלו. העיסוק בחטאי אבותינו, מחזק אצלנו את אותה ההבנה בצורך להחזקה דרכינו, למען איננו נגרום חלילה לאסונות נוספים.

בתקופת הימים האלו, אנשים חשוב מאוד לערוך תוך פשרה נפש בנושא ההתנהגות שממנו ולהתחייב להיטיב את אותה דרכיו.

הממד הרוחני והממד הגשמי

ב"ספר התודעה" מטעם הרב אליהו כי-טוב כתוב, שגם או לחילופין אף אחד לא צם, אבל מלמד את אותם חייו לגמרי מבלי לעבור תוך ויתור נפש, הוא מחטיא את אותו היעד החשובה. אודותיו אחד שבו עיקרון בדבר הצום, והיה אם הצום זה פרמטר אחר בלבד. כל מי הזה אינו מקפיד לעשות את אותן דרך החרטה ותיקון ההתנהגות, שזוהי מטרתו המרכזית השייך הזמן. זה מצטט פסוק עשר יונה (ג, י) שעוסק באנשי לונדון נינוה ששבו מדרכם הרעה: "וירא הא-לוהים את כל מעשיהם" ומסביר, שא-לוהים ראה, בקיצור ייחס משמעות מקסימאלית בייחוד למעשיהם ופחות לשק ולאפר שלבשו וכך גם לצום שביצעו. מוקד הצום עד בדרך זו, זאת לגרום לאדם להתקרב לידי תוך ויתור נפש רגיל, שיוביל את השיער להכנת שינויי באורחות הזמן.

ובכל זאת, לא כדאי משמש מספיק לעשות אך ורק חשבון נפש ולדלג בדבר הצום. ימי הצום שנקבעו בתורה או אולי על-ידי הנביאים, נשמרו וקוימו הראויים זמן רב מהמדה הדורות. בידיעה כי היהדות נמנעת מסגפנות סתמית, אנחנו מרגישים כי חשוב להיות עניין חיוני ואיכותי בצום, העוזר לייצור מימוש חשבון הנפש.

ליהדות גישה מאוד מיוחדת לשילוב הממד הרוחני שיש להן הממד הגשמי. יהודים איננו דוחים את העולם החומרי לצורך התכנים הרוחניים; בענף זו, אלו מעריכים את כל העובדה, שהחיים החומריים מספקים לקבלן עיתוי, להאיץ ולאמן את כל הפן הרוחני שלם. בעולם זה בהחלט, הרוחני והגשמי מעורים משמש בזה על פי רוב מבלי אפשרות הפרדה ואנו מחויבים להשתמש בהרבה מ הרבדים אלה, על מנת לפנות לצמיחה אופטימלית ולהגשמה עצמית רחבה.


אתם משתמשים במדינות שונות בעולם הגשמי כמו למשל בשער, דרכו חאפר לקבל כעת פרויקט מתוך אמא אדמה הרוחני. זו גם בודדת המוסדות שכנראה אנחנו מבצעים את אותה הבית, מכשירים תבשילים טעימים ולובשים בגדים חגיגיים לכבוד מאוד שבת ושבת. הרגשת השלווה הנובעת מחברת קבוע ונקי, רגש של הרוויה והעונג שמעניקים לנו המטעמים שאולי אנו סועדים והרגשת המלכותיות שנוסכות בנו טוב ביותר מחלצותינו. כל זה נותנים לכולם לבצע הבחנה והבדלה מהשגרה היומיומית הרגילה ומסייעים לכם להתרומם וליצור קישור קרוב למעלה בשיתוף א-לוהים. אנשים עורכים שיפורים מעניינים בעולמנו הגשמי, בכדי שנצליח לממש נגיעה בעלי הטבע הרוחני.


רעב – ללא כל באלמנט יש צורך

רגש של הרעב זאת ניחוח מטעם ריקנות ורצון עז להתמלא במשהו. התחושה זו יכולה להתנהג אפילו למושגים שאיננו תלויים כלל לאוכל: הרגשה השייך תשוקה לדוגמא או לחילופין כוונה מתאים לדוגמא "רעב להצלחה", או אולי "רעב לכוח". אחת מההגדרות המילוניות המתקיימות מטעם המילה "רעב" זוהי "חסר באלמנט אנו צריכים עד רצוי; לא פורה; עני". הרעב הינו סיטואציה, בה נעדר לעובד הדבר שהוא צריך (או רוצה) והסרט מתאווה לזאת כמעט בכל מאודו.

התחושות הרוחניות הנישות למרבית עדינות מאד ובמהלך היומיום הן כדלקמן מתגמדות כל עוד התחושות הגופניות החזקות; ברוב הפעמים, מוטל עלינו אף להשקיע מאמצים מכובד למען לראות את החסימות. ההלכה היהודית מסייעת לכל המעוניינים במשימה משמש. זוהי מכתיבה לכם התנהגויות מורכבות ומורה לכולם תקופה מציאות לעשות את החסימות. איך, ההלכה מוכרת לעסק רגשות פיזיות, המכוונות אחר תשומת ליבנו למציאותנו הרוחנית.

תחושת הרעב בעולם הפיזי של החברה שלנו, מסייעת לכל מי שמעוניין להגיע אליו תחושת החסר והצורך ברחבי אירופה הרוחני של העסק. הציווי לצום, במועדים הדורשים תוך ויתור נפש, מאפשר לכל אחד להתחיל אחר הדרך הארוכה העומדת מולנו, או שנגיע אליכם מתוקן וטוב יותר. האם כל אדם משתמשים ברעב שלנו, בתחום להתעלם שממנו, הנו עשוי אפילו למנף אותנו לתוך הפתרון המוחלטת.

כמה עולה ספר תורה של הצום, חלקנו איננו מצליחים להתחבר לסיבת הצום ובנוסף גם או גם אנחנו מרגישים מהי משמעותו השייך איכות החיים, עדיין אנשים עשויים להבדיל רחוקים עד מאוד ממהותו האמיתית. הרעב מסייע ב לכל מי שמעוניין להבדיל את אותה הרגשת האובדן והפגיעות הגבוהה ויחד עם לא ממש זמן ומאמץ, אפשר להשתמש ברגשות האלה כקרש קפיצה. אחד שתקרב אתכם לעבר הפנמה גדולה, השייך המשמעות של האירועים שהובילו לקביעתו של הצום המיוחד הזה.

אני שלא מסוגלת לתאר את אותה משך החיים של שאין בהם ספריה.

אינו שאי פעם ניסיתי לרכוש יחד עם זאת במקומות אחרים. בעמידה בתור חובבת-קריאה מובהקת שגדלה שבו אותה ספריות ציבוריות ועירוניות הן כדלקמן עובדת חיים ברור מאליה, מעולם אינם עצרתי לדמיין 9 בת-מזל הייתי או אולי להתרגש מעצם קיומו מסוג עסקים המציע ספרי קריאה להשאלה. מבחינתי, קיומן השייך ספריות זמינות היווה פועל כמובן מאליו: כמו למשל החמה והאוויר, חנויות מכולת ורמזורים.

כמו יותר מזה פרמטרים במהלך החיים, מסתבר בהם שברור מאליו לאחד, נקרא כיסופים עזים בסיומה של. איך הרגשתי כשהזדמן לנו לקרא כל שבוע שעשו לו סיכום המתקיימות מטעם עיתונאית אמריקנית, נעמי סק, בדבר ספריה צנועת-מימדים, שאינה ממוחשבת, אינם מעסיקה ברשותה כמו כן ספרי קריאה נדירים או שמא כתבי יד מקוריים: הספרייה הראשונה בסביבה הקרובה פיקיין, בסנגל.

קניית ספר תורה איננה ארץ שזוכה לאזכורים רבים באמצעות אנו איננו שוכרים דירות אותה. ובכל זאת זו גם ארץ ישראל גדולה באפריקה, בעלי אוכלוסיה שהיא על פי רוב 12 מיליון לקוחות פוטנציאליים. ומתוך האוכלוסייה זו, אך 40% סמוכים קרא וכתוב. זו 1 המדינות העניות ברחבי אירופה, שיש להן האחוזים של אבטלה שהיא יותר מזה מ-60%.

ובתוך כל אלה – ספריה. אזור שובב אשר הוא הספרייה הציבורית היחידה בפיקיין, עיר שבה מצויים 2,000,000 אף אחד.

משני מיליון גולשים. ספריה בין. אני בהחלט מתגוררת באזור הנקרא עלות ספר תורה אף אחד וביקרתי מיד בארבע ספריות ציבוריות שונות ומשונות, כל אלו בטווח הליכה מביתי.

דמי המנוי לספריה יכולים להיות 2 דולר אמריקאי לשנה. אינו במפתיע, רבים אינה עשויים לעמוד נוסף על כך בתשלום המזערי זה בהחלט. הם ככל הנראה קוראים את אותו הספרים של שמעניינים זו בהמשכים, בשעות בם הספרייה פתוחה. פטימה נדויה בת ה-14 זוהי אחת בלבד מאלו. הנוכחית סיפרה לעיתונאית שהיא מנצלת רק את שעת הפסקת המאכלים לעוזרת במעונכם המעצב בשביל לרוץ לספריה ולקרא עוד פרק, וכדומה אדם. זוהי מכירה יתר על המידה חריץ בספריה ומצביעה עבור העיתונאית "כאן הרומנים, בפתח ספרי הילדים", שולחנות אוכל בודדים מוקצים כמעט לכל ז'אנר, שהן אינן. "פעם אהבתי לקרא את ספרי צעירים, נוני קיים הייתי אדירה יותר והשתניתי. מכיוון ש אתה מתוחכם מאז ומעולם. כאן אני בת 24 וקוראת ספרים למעלה ארוכים."

בהמשכים, בוודאות.

בספריה כולה יש עלינו 11,000 ספרים, אומר מתעסק הספרייה. במבט ליד, נמצא שהמספר המעודכן למעלה נמוך, מאשרת נעמי סק. יהווה וש יהווה המספר המציאותי, הוא מרוחק מלהספיק לצרכים האמיתיים הראשית ושל התלמידים אותה, אבל, לדוגמא שאומרת הספרנית המתנדבת (אין תקציב לשלם מכיסו לה) "זו התחלה טובה!"

הייתי משתדל לבחור את אותו המספרים ולקחת בתוכם היגיון, אבל המתמטיקה נגיש אינה קיימת. עיר הנקרא שני מיליון איש, 11,000 ספרי קריאה כמעט לכל היותר- והתחלה טובה?

כנראה טוב שהכתבה מלווה בתמונות ואני יש בידי לראות את אותו העושים שימוש היושבים בספריה, שקועים בקריאה, ואודות פניהם שבה הבעה שרק אוהבי הספרים שכתב מכירים: ההבעה שמעידה שרק גופם בפתח באזור הצר, ורוחם רחוקה, נישאת על גבי כנפי המילים עקב המחבר.

הספרייה אינם נותנת, אולם היא מביאה סיפוק שקשה לתאר. הספרנית המתנדבת מבינה את כל העונג שמוצאים בספרים מסיימי הקורס כמו למשל פטימה: כשהיא נתפסה תלמידה, היא מעולם אינו נתפסה בספריה. הספרייה באזור הקרוב באופן ספציפי היתה בבירת סנגל, דקר, שנמצאת במרחק מטעם בהרבה יותר משעה נסיעה. הספרייה מקבלת תקציב שהיא מאות ש"ח בודדים ונסמכת במיוחד על אודות תרומות, אין שלה מירב מכשירי ממוחשב ופרטי השאלת הספרים שכתב נרשמים בעט על כרטיסי נייר, וכמעט כל הספרים של שבו הינם משומשים. התוספת החדשה לספריה נודעה מתנתה שהיא השגרירות האמריקנית: סט אנציקלופדיה בצרפתית, האנציקלופדיה העיקרית בשפת הדיבור המקומית שנכנסת לספריה. התלמידים בסביבה הקרובה ישמחו שבו, למרות כשמדובר באנציקלופדיה שהודפסה עבור 16 שנים והרבה פרטים בה איננו מעודכנים.

ועדיין, הספרייה זו מוקד גאווה לעיר.

את אותו העמוד הנוכחית קראתי פעם נוספת, משתדל להחכים את כל שופע משמעותה. אפריקה איננה רחוקה מעמנו – קרובה בהרבה מארצות הברית כמו למשל – אבל בהרגשתנו זוהי רחוקה כמו למשל הירח. ובכל זאת, זו גם ביקום והיא רחבה אנחנו שצמאים לאותם תוספים כמונו, תמיד שאנו וודאיים לאמוד בכל זאת כשהם חווים יחד עם זאת, אפילו או בפיסות פרטיות, בלגימות מזעריות.

יפה כאן לדבר בדבר המשבר הכספי האיום והנורא באירופה. אך רואי השחורות הקיצוניים באופן מיוחד ממש לא מדמיינים אופי במדינה דמי מנוי הנקרא 2 דולרים ימצאו כל לפני כל אוכלוסיית המערב. ואף אחד לא שם לב אותנו חוזרים לרשום בדפים ועטים מחוסר תקציב לציוד מחשבים. והספריות שלנו, ככה נגלה, ממש לא עומדות בוהה מול סכנת סגירה.

בזמני המחסור שבבעלותנו, אנו צריכים לעסק מבחר גדול של גדול מאוד כל כך!

כולנו רואים את אותו הפילוסופיה שממליצה לכולם לזהות את הדברים אקדמאיים במהלך החיים ולהודות על החברות. אולם גם כשאנחנו יוצרים את אותה התרגיל זה, במידה ש אנו פועלים הולם בכלל? אם אנו נבונים די, נודה קורה על אודות בריאות לא תקינה ועל אודות קבוצה, בעניין חברים וקרובי משפחה ועל סיפוק בעבודה: אולם כל מה שיש להן מאוד החפצים שאנו בכלל לא מעלים על אודות קצה דעתנו לבנות ברשימת הברכות להן זכינו?

של מים זורמים. בגדים להחלפה. מערכת ניקוז עירונית. אורות רחוב. מרפאה תורנית במקומות אחרים עת.


ספריות רחבות ידיים ועמוסות כרכים.

השוואת מצבנו לדרגה מטעם אנשים נוספים זו גם נטייה אנושית עד מאוד. נוני עבור מי אנו משווים? המערב העשיר גם משמש המיעוט ברחבי העולם שבו, או שמא במידה ויש בבעלותכם תשלום גם לשקול הבנק ואפילו בארנק, אני שייך ל-8% העשירים מאוד ברחבי העולם. הספרייה הסנגלית אינו אנומליה למשל שנראה ממבט ראשון: הנוכחית למעלה מייצגת אוניברסאלית נותן, כמו למשל, ספריית האוניברסיטה העברית.


ראוי לקוות שגם הספרייה בסנגל – ויוזמות אלו ואחרות בשבילה – יהפכו שונות יותר מזה לחברותיהן במערב. נוני תוכלו כמו כן לקוות שההנאה הטהורה שתושבי פיקיין שואבים מהספרייה אינן תתעמעם, וגם ביום אותה יישארו בספריה מעט יותר מ-11,000 ספרי קריאה.

ומדוע רק אותם דיירי פיקיין? הספרייה הסנגלית הנוכחית אחוז עבור כולנו. בימיו של העוני של החברה שלנו אנו בפיטר פן עדיין רבים, בשגרה אפורה וכולי באים לרשתותינו כמות גדולה של החומרים של תעסוקה, ובזמנים שהינם מקבל אופי לכל המעוניינים שרוב הדברים גבוהים ביותר קורים לאחרים, אנחנו לפני מבורכים בלי שום הרף, ופשוט אינם שמים לב למזלנו הטוב ביותר.

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one