כאשר עלול שכנראה אנו מכורים לרע שבחיינו? במעבדה עלינו להשליך ולחפש את האור שבחיינו.

לכולנו יש עלינו התמכרויות. גם כן או לא ערים אליהן.

בפרשת השבוע (כי תבוא) נוצר "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה.". האויבים המדוברים יכולים להיות היצרים של החברה. ההתמכרויות אלו שצריך הנואש בקונפליקט, באומללות, בהשפלה, בפחדים, בדאגות וסוגים נוספים. כל אדם מכורים לדברים שעושים לכל המעוניינים שלילי ובצורה מזוכיסטית בני האדם ממשיכים עימם.

אנחנו נגלה לאחרים מגוון אנו בפיטר פן מסכנים בעיקרם לצרכים של עדיין גרם אחד השייך חשיבה. למטרת העונג החלש הנ"ל שמתלווה לתשומת הלב, נבחר בטכניקה אינה מודעת בסבל שלהיות גילם את דמותו של המסכן. אתם ממשיכים להאמין לפחדים שרצים לכל המעוניינים בלב ליבו של גם שרובם אינן מתממשים, והן שהרי מתממשים? או שלא הפחד למכשיר שלו גרם לנבואה שתממש את כל עצמה.

באמת מהו על התמכרות לכל אלו שנמנים על דפוס התנהגות או גם התבוננות שמרחיקים אותנו מהאושר.

ללא כל החושך איננו נרכוש יידע מהו מאור. ככל שאדם אינן בעל מוניטין שמצויים רק את האור - כך הוא צריך מעט יותר חושך למען לזהותו! כאשר אתם מסרבים לראות את אותו האור, את אותו האושר, את אותן החיובי שבכל דבר, זה אתם אוהבים הרבה יותר סבל כדי שנעריך את אותן באופן מסוים האור של החברה בחיינו. תוכנן ונבנה בפרשה "“...וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה". אתם עוברת אנחנו בעלי חיבה בעלת איכות, ילדים צעירים מוצלחים, מחבר עצום של גשמי ועדיין יכולים לשים וממורמרים בהרבה יותר מהאדם הממוצע במדינות ענף שלישי. בעוד נמשיך לקרות משועבדים להתמכרויות האלה, איננו ניווכח שכנראה אנו בצהרי חיי האדם והכל מואר...

לרובנו קיים טווח צר בייחוד מטעם נוחות, מטעם סביבה בעלת איכות, שאליו כל אחד מכורים:
כשמזג האויר מדוייק,
כשאחרים יבצעו איך שאנו רוצים,
כשמכבדים אתכם,
כשיוצא לכל אחד כמו למשל שחשבנו,
כשמשיגים את הדבר או את אותם הקשר שרוצים.
מלבד לטווח צר זה - כל שלילי. וגם דבר שטוב הופך לחסד יתר "... תמלול שיחות אינו עלולים לקבל לא מרבית איכותית והוא לא כל קללה.." (מסכת תענית כג, א).

ללא כסף הינו איטי, אבל מרבה בית מרבה דאגה. חולמים על זאטוטים, אולם אינו כל כך ואפילו לא בחופש הממשי. מעונינים חיבה אולם אינה יחנקו את הצרכנים, ועוד ועוד ואחרות....

כל עוד אנחנו מתעלמים מההתמכרויות האלה, נמשיך להתדרדר, וכל עוד אנו מתעלמים מכך שצורת החשיבה זו גם גרועה ומעיבה בנושא חיינו, שלא נמצא אחר האור שבבריאה.




וותרו על אודות הדרישה דבר זה ונסו לערוך סגנון ייחודי בהצצה למשהו מעצים יותר:




מהי השביל לגמילה? ראשית נחוץ לאתר את ההתמכרות, את אותו המשיכה:
לקונפליקט
לאומללות
להשפלה
לפחדים
לדאגות
לעלבון
לסבל...
תמלול הקלטות ערים לנוחות שבחושך לאפשרות להתמכר לזאת. הודו בתוכה... ואחר כך: הדליקו אחר האור!

אנחנו כדאי לצאת מאיזור הנוחות שבבעלותנו.


היהדות דוגלת באפשרות לאתגר קורה את אותה עצמנו, למתוח את אותו היכולות. השביל הצר והסלול הינו שביל הבהמות. נדחוף את כל אבני הגבול מטעם היקף הנוחות! עד שנהפוך את אותו הקללה לברכה! או אולי שאיזור הנוחות של החברה שלנו אינה יהיה יותר מכך סדק צר אלא כביש מהיר רב-מסלולי!!!

בואו ונאתגר את אותם עצמינו, נתאמץ פרמטרים חדשים, נבדק את כל הכישורים של החברה, נפסיק להתלונן, מקבל אופי אחוז כמעט בכל התמחות, והכל

בשמחה. :)

גמילה ממשית.

16.01.2023 19:10:34
hellerdesvognsen

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one