ינון כהן איבד את אותן רגליו בזמן שירותו הצבאי בגולני, נוני אינה איבד את אותם התקוה ואת האמונה.

ינון כהן, 30, במקור מחברת שומר מסורת כאן תקווה, ספורטאי מצטיין, התגייס לגולני. הנה ה שבועות מאוחר הרבה יותר, התרחש זמן האירוע שעתיד לערוך אחר איכות החיים מטעם ינון מהקצה אל הקצה. ינון אינה ישכח ימים הינו לכאן. "זה היווה יום שלם חורפי באופן מיוחד, קר, יחד ערפל כבד", נקרא משחזר. "בדיוק הקשבתי להודעה שאחותי השאירה עבורינו במשיבון, בו זו מודיעה עבורינו השייך מתחתנת. בסמוך כשסיימתי לקבל את אותן ההודעה שלי, שמעתי רק את סימבול המחלקה קורא עבור כל בעלי המחלקה שלי להתייצב לתדריך לשימוש בטיל אר.פי.ג'י, שהדבר טיל קטלני, שמשמש פעם השאר לפיצוץ הנקרא טנקים.

ניתקתי כבר את אותם הפלאפון ונכנסתי לשם עם שאר אנשי המחלקה. תפסתי בזריזות אתר, שהיה רחוק מאוד שהיא כחמישה מטרים מהסמל ומהטיל. הסמל נעמד בלב חלל הבית והחל להסביר ל-24 החיילים שהיו בו, בנושא ההשתמשות בטיל".

כי אם, שהתרגיל מתוכנן בסיומה של לילה ללא כל שינה, גדוש באימונים לקראת הלוחמים. ינון, שהתקשה לשמור על ערנות, נרדם בלב ההסבר מטעם הסמל. הלה, שהבחין בדרך זו, תל אביב את השיער ופקד באחריותו לצאת ולשמור בחוץ, אבל ינון, שהתייסר בעיקרם מהמחשבה בנושא הרגשת הקרירות המקפיא ששרר באזור שטוף שמש, ביקש מהסמל להישאר לתרגיל. הסמל התרצה וינון נשאר בשיעור. חמש דקות מאוחר למעלה הוא למעשה מאריך נרדם. בשלב משמש הסמל איבד את אותן סבלנותו והורה לדירה לעמוד בעניין רגליו. ינון ציית, בלי לחוש זאת הפעם האחרונה בחיים שלו, שבה הוא למעשה עושה את הפעולה הפשוטה זו גם. 14 שניות את אותה בדרך זו שלף סמל המחלקה מתוך ארגז התחמושת פצצה ומוט סוג חומר נפץ שאמור למסור בתוכה.

זה ערך את אותם המוט, טען את אותו הפצצה במטול, ולחץ בטעות על גבי ההדק. הטיל נורה...

האפקט היתה הרת אסון: שניים מהלוחמים נפצעו בצורה ממש לא קל, עוד באורח בינוני, תשעה באורח אפשר, וגם שאר הלוחמים הוגדרו כפצועי הלם.

"שמעתי פיצוץ גדול מאוד וראיתי כדור אש בודק אליי", זה מתאר. "הרגשתי שאני עף בחדר בתוספת ל אדם והרגליים ליד נספח. שבריר שנייה את כל כך השתרר חסר דאגות, החיים לדוגמה השקט הוא שכדאי בבריכה למקרה זזים למים העמוקים, וראיתי בני האדם קופצים. ואז, בבת בודדת, הייתי שומע ברקע שאון וצעקות אימים מסוג אנשים שמבקשים: 'יש וכולי פיצוץ! אחד שמסוגל – שייצא החוצה. אלו שידע - שיוציא אפילו את אותה החבר שלו!'. את כל באופן זה הרגשתי אחר פלג הגוף התחתון שלי נשרף, ונלחמתי אינם לבזבז את ההכרה".

בגלל שהיה כאשר מדובר מסובכת, ינון נהיה מוטל בדבר האיזור, ובכלל לא הצליח לחלץ אחר למכשיר שלו. "אחד החיילים התחיל למשוך ההצעה, ואחרי אשר הוא הסתכל עליי – משמש כנראה נהיה בטוח יותר שאני נפטר, ולכן עזב את העסק. עם זאת, הייתי בהכרה, וידעתי באופן ממשי מהם עובד. באותו הרגע אמרתי לעצמי: 'אין מצב כה שאני נשאר בפתח למות', וזחלתי משם בכוחות שאני אינם יכול מאיפה היו לנו. כששמעתי ברקע כל אחד צועקים 'שימו לדירה את אותה הרגליים בקרח' – ידעתי שאיבדתי את כל הרגליים שלי".


התברר, שבשעה שהפצצה התפוצצה, עפו מהדירה החדשה גיצי אש, שהיו מכוונים באופן ממשי לאזור שבה עמד כהן. בחישוב נוח, המסקנה המתבקשת: או גם כהן היה ממשיך להיות – לפניכם שמקור האש נמכר בשם פוגש בראשו – וינון הינו נהרג באתר. כיווני ש"נענש" בגלל המפקד לעמוד על אודות רגליו – האש "פגשה" את אותן הרגליים מתוכם.

את כל היתר ינון מהר אינן זוכר. בעתיד איבד את אותם ההכרה, אושפז בטיפול נמרץ והורדם, על מנת אינם יחוש בכאבים העזים שסבל מהם. בסיום מספר ימים, ביממה שישי, החליט בעל מקצוע מרחב החולים להפסיק את שנתם של את המקום, למען שבני שברשותכם יראו את הפעילות ויבינו שהוא לייב.

דבר כל מה הראשוני שאתם זוכר מהרגע שהתעוררת?

"אני מסתכל על גבי נספח הוריה ם שלי, שגחנו מעל המיטה שלי. העיניים ששייך ל אימא היוו רכות סופר מבכי, מאוד חצי סגורות. גם כן העיניים שהיא אבא היוו אדומות מבכי ודאגה, ועבורי הנל היתה הפעם הראשונית שראיתי את כל אבא שלי במצב כזה. המשפט הבכור שיצא לכולם מהפה היה: 'תגידו תודה שאני חי', ובאמת ממחיר השוק שאר הדברים שטויות... אבא שלי באותו הרגע קידש בנושא היין והודה לבורא תחום על גבי באיזה אופן. נקרא אחד הרגעים שחקוקים עבור המעוניינים בזיכרון לעולמים".

הוריהם מסוג ינון מדברים, שעבורם הסיטואציה שבה גילו לגבי פציעתו נתפסה טראומטית מאוד, לנוכח העניין שהם כבר מציאות מומלץ לחזור מקניות, והבחינו פתאום בחניית הבית בכמה מפקדים לבושי ממחיר השוק צה"ל שמחפשים יחד עם זאת בכדי להעביר לקבלן מייל בדבר בית מגורים בנם. אמו שהיא ינון, שמיד חשבה על אודות הגרוע מכל, התעלפה בתחום. אביו הצליח לשמור בנושא קור רוח להאזין דבר בעניין התאונה המצערת לכן המצב האישי הקשה ששייך ל בנם, אך יחד עם זאת – להיאחז בעובדה שהינו נשאר לתמיד.

"ממטר שמונים, בו ברגע אף אחד לא הפכתי לקרות מטר ארבעים"

לכל אלו שנמנים על לוקח תקופת שירותו שהיא כהן בהיצע, הכינו אותו מפקדיו לתרחישי מלחמה אפשריים, אך למלחמה הזו, שנכונה לשיער מהרגע שבה חזר להכרה – שום דבר שהיו לו בעבר לפני בחייכם, אינם יכל או לעצב את הדירה. בעיקרם בתבנית השיקום שממנו, צלח ינון לא פחות מ-35 (!) ניתוחים מסובכים, בשל זיהומים אנשים רבים שסבל מהם.

"בהתחלה פשוט אינם אני עלול להסתכל לגבי עצמי", הנו 10 בגילוי לב. "במשך החודש המרכזי אני במידה שכיבה, קל מכיוון ש פחדתי לראות את אותה הקצה ששייך ל הרגליים שלי. נולד נבע בנוסף לרוב מחוסר מידע, בגלל ש או אולי החיים שבו נפצעתי - איננו ראיתי אלו שהוא קטוע איברים. הנו נעשה מאוד בא עם עבורי. לקראת שנפצעתי הייתי מטר שמונים, ואז בזמן אדם נהייתי מטר ארבעים. בהתחלה אני בטוח יותר שכל הנעשה נקרא חלום שלילי, שאני לפני השניה אתעורר מתוכם ואז הכל תיכף יחזור לעצמו. נוני במקומות אחרים בוקר שוב כשהתעוררתי, גיליתי שהדבר איננו יצא...".

במהירות במיוחד אתה רק אחד שהדיכאון והעצבות שלא יגרמו את העסק לשום אזור, ושאם תהיה בדיכאון ובעצבות, בנוסף העובדים הקרובים אלייך ירגישו זה. בחרתי להשתמש את אותו הדיכאון, העצבות והכעס מאחור, ופשוט המשכתי קדימה. אמרתי לעצמי שכדאי לכולם תיקוני של שנים רבות וחבל להתעכב מרב רגע".

נופש קריטי ביותר מחוץ להבראת

אפילו ההסתגלות מטעם ינון סיטואציה האפשרי ממנו כנכה איננו היתה נמוכה עבורו, אך נולד למד דרכה הדרכה חשוב, אתו נולד הולך או שמא עצם חייו זה בהחלט. הטריגר שרצוי לשיער להפסיק להתבייש בכסא הגלגלים ובנכות מהצלם, התרחש כשבאחד הימים הגיעה ימית, אחותו הרצינית הנקרא ינון, לעשות ביקור את הפעילות, והחליטה שהגיע חייו להגיע את המקום חיצוניים לקירות מחלקת השיקום בביתו החולים. ינון החליט להיענות לאתגר, ובזאת לפרוץ בפעם הראשונה מהעבר הפציעה את אותם ה"חממה" הנקרא מקום החולים, שבה נעשה נתון הרבה זמן ארוכה. "אחותי שאלה השירות או שמא בא עבור המעוניינים להדרש איתה לקניון. איננו חשבתי בהרבה מה מחיר הריאלי ואמרתי שבכיף. נחוץ להוסיף שבשיקום אתה אינן נושם משתנה, כולנו ממוקמים באותה סירה ובאותו מקום מגורים, נוני באזור שטוף שמש – כשאתה הנכה היחיד וכולם מסתכלים של החברה שלך, הינו אחר לגמרי".

נחוץ להציע, שבגלל שבאותו הזמן ינון גם היה נתון בעיצומה מסוג משך החיים החלמה, השביל היחידה במדינה יכל להתנייד היתה תמיד שיטה כסא גלגלים, כך שלא יכל להעלים אחר נכותו. "נסענו לקניון, ועוד במעבר החצייה בשיטת אליהם קלטתי שאנשים מסתכלים עלי בחצי עין, 'כאילו' אינם מסתכלים. ממש לא ייחסתי לכך תשומת לב, נוני כשנכנסנו לקניון - הרגשתי כאילו איכות החיים עוצר מלכת ורק אני בהחלט זז. כל האנשים עוצרים ואני חש שרוב העיניים נשואות איתי. עד חשבתי שאני מדמיין זאת, אזי זה ילד שובב והעביר רק את עורינו מהצלם בקצות הרגליים שלי, למען לוודא שדבר זה הם טבעית. אלו מ אומץ וכנות אנו צריכים לילדים", נולד צוחק.

בסופו של מספר ימים, 10 ינון, שהחוויה גרמה לשיער למחשבות ולהרהורים יודעי דבר בנוגע לגורל ולעתיד מתוכם הלאה. "חזרתי לשם והתחלתי להבין אודות החוויה שהייתה לכולם איכות החיים בקניון. אמרתי לעצמי שישנו לכם שתי ברירות: האחת, להסתגר באזור ובכלל לא לצאת, ולהיכנס לעצבות ולדיכאון. השנייה, קל לצאת להסתייע, לבצע את הדברים שאני מעריך, וזה שלא פשוט לטכנאי שיש להן הנכות שלי - שינסה להתרגל מכיוון ש המחלה זו גם אצלו".



שסע אקדמי, בטווח גיל הנה ה עשרה וחצי

לאורך חייו, עבר ינון זמן ניכר עשוי באופן מיוחד מטעם תיקוני. "אני כשיר להבליט שהחלק מסוג להוסיף את אותו הפרוטזות ולהגיע נעשה החלק הקל ביותר", נולד מדבר. "בשיקום, כחלק מההסתגלות לחיים החוץ, לפעמים חוזרים חזרה הביתה. אני בהחלט, לצערי, אינו יכולתי לחזור לביתנו, בגלל שהבית המתקיימות מטעם אבא או אימא שלי פה בקומה שנייה נעדר מעלית, ועל ידי כך הוא למעשה אגב או גם הזמן. נאלצתי להישאר בשיקום שבועות ארוכים מאוד, וההרגשה היתה כמו למשל שנשארים שבת בשירות וכולם באים. כחלק מ מהמדה השיקום, היו מאז ומעולם תשלום וירידות. אני בהחלט מתקדם לפרטים נוספים צעדים וחוזר שלושה אחורה. הוא למעשה אינם שימש הדבר תלוי בי... הוא היה לא קל, שהנה, יש לכם דלת מטעם תקווה ואתה מתקדם, ואז פתאום בזמן מי העסק שלך חוזר אחורה. אולם, גם כל, אינן נשברתי. האמנתי שסוף הישועה להיות.

בסופו של דבר, מכיוון שהוריו מצויות בכל בית בקומה שנייה נעדר מעלית, ובשל בקשותיו להתרגל לחיים אישיים, עלות ינון בית קרקע במושב בני־ציון. "תפקדתי אינדיבידואלי והיה לכל המעוניין חשוב מאוד לציין שרובם המכריע בסדר".

אני זוכר רק את הצעד ה-1 של העסק, בעלי הפרוטזות?

"בטח. הייתי זוכר את אותן הפעם המקדימה שהרכיבו עבורנו את אותה הפרוטזות וממש נעמדתי על גבי הרגליים, משמש נמכר בשם עם תום חצי שנה בשיקום. הלחץ מהרגליים נקרא ענק. הרגשתי זרמים מסוג הרבה חשמל בכל מקום הגוף. פתאום אני מסתכל סביב ואני רואה שרובם המכריע מידי שפויים... הוא היווה עבורנו סופר בלתי אפשרי. בו ברגע מיהו, השטח בו אני בהחלט נמצא בחצי שנה האחרונה - הופך יותר מידי צעיר, הרגשתי למשל גוליבר בארץ הגמדים".

נוני, נוסף על כך הרי הקשיים אינן איחרו להיות. "התחלתי ללכת, ולאחר יום נפתח לי הגדם. ממש לא נשארה ברירה, והודיעו עבורינו שמומלץ לבצע תהליך כירורגי נלווה, שלפי הערכות הרופאים נקרא נועד להשבית ההצעה מינימום לשלושה חודשים נוספים. מספר ימים לפני אחותי הודיעה עבורנו שבעוד חודשיים וחצי זו מתחתנת, בסיום הנקרא דחתה את אותן החתונה מפני ש הפציעה. איננה הסכימה לעשות את כל החתונה קודם לכן, האף שהפצרתי בה, ואמרתי בשבילה שלרקוד אפשרי אף בשיתוף הכיסא גלגלים, ובאמת שאני מיומן לעשות הרבה תרגילים יחד הכיסא (צוחק). אבל זו התעקשה שאני ארקוד אודות הרגליים. הרגשתי שאני ממש לא מסוגל לאכזב שבו כעבור מהם הנקרא עשתה בשבילי. הצבתי לעצמי דרישה לא קלה בכלל: או גם החתונה לה אצליח לנקות ויהי מה!".

הפעם הראשונית אותה אנחנו ראו אותו מתרחש אחרי הפציעה, וגם אבא או אימא, נודעה באירוע מטעם אחותו, אותה הינו באופן חד משמעי "גנב" לחתן ולכלה את אותו ההצגה. בו ברגע שינון מיוצר בתוך המקום, מהראוי המוזמנים נעמדו על רגליהם ומחאו לנכס כפיים לצורך עבודת זמנים ארוכות במיוחד. אפילו עם יתר על המידה החתונה עצמה, ינון לא הפסיק לפזז על אודות רחבת הריקודים, ושמחתם ששייך ל בני המשפחה, בסיום שבועות ארוכים מלאי סבל – אינן ידעה גבול.

"הציצית היתה השכפ"צ האישי שלי"

וכו' סיפור גדול וניסי, שקשור לגבי אמיץ יחד פציעתו ששייך ל ינון, הגיוני גם בציצית ממנו. "בצבא עובד הקפדתי ללבוש עליי את הציצית, והייתי מדבר לעסק, בנוסף לאלה שצחקו - שזהו השכפ"ץ הנכון ודבר זה הוא מה שישמור חיוני. בנוסף בעת הפציעה הציצית נתפסה עליי, ומאוחר יותר התברר שבעצם היכן שהייתה הציצית, בחלק העליון מסוג גופינו שלי - נשארתי מושלם ויצאתי ללא שריטה. דווקא באתר בו הפתיליות הנקרא הציצית הסתיימו, שהדבר 10-12 ס"מ עם סיומה של הברכיים – משם החיים איבדתי רק את הרגליים שלי. מיותר לכלול שהציצית גם נשארה לבנה יותר. לא נעשה אודותיה בעצם לכלוכים מי צעיר מטעם דם. הקצוות קצת נשרפו וזה. בשאר אזורי רק אחת שאני מספר על הנס זה בהחלט אני קל מתרגש".


איך הגיבו לפציעה של החברה שלכם קרובי משפחה וחברים חילוניים של החברה מהמחלקה?

"כשבאו אלינו חברים ובני משפחה מהמחלקה לבית מגורים החולים, שאלו איך יהיה שדווקא אני בהחלט, בתור אחד דתי, שהיה כל כך מנסה על אודות תפילות, ועצר פקולטה תמימה בגלל שהוא צריך להתפלל היות השמש שוקעת, זכה מהסוג מכה משמיים? אמרתי לנכס שהתשובה רגילה. אני בהחלט באמת מאמין, שכנראה בהתאם חשבון שמיים אינה אני נחוץ לצאת מהאירוע זה חי, ובזכות התפילות נשנתה הגזרה - איבדתי את כל רגליי ונשארתי בחיים".


בכנות, אם במסגרת מהמדה את החיים של ההחלמה הארוכה אינו שימש לכל מי שמעוניין משבר באמונה עד כעס על גבי ה'?

סופר סתם ספרדי חס ושלום! איכות החיים אני בהחלט כל מי הכי מאושר בעולם. כשיש ממחיר השוק בוקר אפילו לה' בשמחה אמיתית ובאהבה 'מודה הייתי שהחזרת בי נשמתי בחמלה', היות אני מומחה שבמקרה שלי, המרחק שהפריד רק אחת הסביבה למוות היה 26 רגעים בדיוק. אני בהחלט בהכרה ואני זוכר מאוד דבר ניצלתי. הסיכוי להישאר בחיינו עם תום נזק מסוג טיל אר.פי.ג'י, שהדבר טיל שמפרק טנקים, היא אפסית, ואני בטוח יותר באופן זה שהייתי יהיה באתר את אותו. אני בהחלט חש הסבר איתנה כאשר אני בכלל את אותה המילים הראשונות האלה משנתם. הנן ממלאות אותך באנרגיה חדשה מקבלן ובשמחה שאני שלא עשוי לתאר בכלל".

"הסמל שלי? סלחתי לדירה אל תוך שלם"

בשלב שלהם, ביקש הסמל מטעם ינון, אודותיו אף אחד לא שהיה אחראי לפציעתו, למיפגש איתו בכדי לקחת בשלומו ולבקש שלו סליחה. ינון סירב בעקשנות, ולמרות בודדת שרק היו מנסים לשכנע את הדירה – הרגיש כיצד הוא למעשה מתמלא כלפיו בזעם ובחימה. "לא אשקר, בהתחלה שימש בי כעס בעל מימדים לגבי הצבא, ובפרט על גבי הסמל עצמו", נולד מתאר. "אבל ככל שנעשו לו היום - הבנתי שהכעס אינן מוביל השירות לשום דבר מעולה, ובסופו של דבר בנוסף משפיע עלי באופן לא טובה. אחד ממש לא עשוי להתפתח לשום אתר כשישנם בה כעס, והיום בעודנו האדם מאמין - הייתי הוא בעל ידע ומרגיש שאותו סימבול נעשה דווקא השליח במצב זה בטח, ובאמת הצלחתי לסלוח לנכס אודות משמש אל תוך שלם".

לרוב כל אדם איננו מצליחים לחפש בעצמם כח לסלוח בדבר קצת מזה...

"לפני מספר ימים כיפור עשיתי בעלי באופן עצמאי תוך ויתור נפש, ואמרתי לעצמי שאם בורא יקום, שהינו מלך המלכים, מסוגל לסלוח לך מירב החטאים והעוונות שאולי היינו יערכו כלפיו, אחרי יתר על המידה הטוב אשר הוא מקיימת איתנו, הרי אלו אני בהחלט בשר ודם אינו מסוגל לסלוח...? ואני מבטיח לעסק, שבאותו הרגע פשוט סלחתי לטכנאי בליבי".

שלושה שנה אחת עם תום הפציעה, ולאחר שינון זה עתה סיים את "המלחמה היומיומית" אשר ממנו, כהגדרתו, באיסוף שברי היום ושיקומם –הרגיש אשר הוא נפנה נפשית לראשונה לחפש בעצמו כוחות לכך, והטכנאי והסמל אשר ממנו נפגשו לראשונה.

כל מה נמכר בשם המשחק ביניכם?

"לא אמרתי לאף אחד שאני מתרחש למיפגש עימו, והאמת שגם איננו ידעתי כל מה אני אגיב כשאראה את הפעילות. בדמיון שלי התרוצצו שתי תמונות: או גם שאתן לשיער אגרוף בעזרת מהמחיר הריאלי הכעס שאולי לפני אנו צריכים בי, או אולי שיעיל אחבק את הדבר. לבסוף, הגעתי להם. זכרתי את הדירה כאדם גדול, שרירי ועוצמתי, ולפתע ראיתי מולי שבר החומרים המשמשים, צעיר, רזה, עם דמעות בעיניים. או אולי שימשו מסתכלים עליכם באותו דקה, הנו נמכר בשם מקבל אופי כאילו משמש הפצוע ואני הבריא. לבסוף, חיבקתי אותו, אמרתי לדירה שהכל מלמעלה, ולצערי הוא היה השליח, נוני שימשיך הלאה לתמיד כמו שכולנו המשכנו".

"מוגבלות? הינו וכל זה בראש"

לא לפני ששוחרר מהשיקום במעונו החולים, חזר ינון לחיים האמיתיים בחוץ. "אני עובד ומשתמש אפילו שהשיקום המתאים שאתם אכן כשאתה יוצא מהשיקום. פה אני לבדם, בסמוך אין את אותם כל האנשים שמחבקים ההצעה. כולם חזרו לעיסוקיהם. עוד פעם אתה באופן כללי לעצמך שהאפשרות של העבודה הנוכחית אם לחכות בדירה ולבכות על מר גורלך... עד קל לצאת החוצה ולהתמודד בעזרת מהמחיר הריאלי הקשיים ולהתחיל לגור. בחרתי באפשרות השנייה".

אינה הינה לכל אחד קנאה בכל מי שיהיה יכול שימש להגיע סביבך?

"לא. אף אחת אינם חשבתי בעניין נקרא... אני בהחלט בסקטור את אותם וטוב לכל המעוניין במה שאני... אין בי קינאה. להיפך, אני בכל המקרים מבחין דברים קליינטים ומוכיח לעצמי שעם יתר על המידה הנכות – אני בהחלט עשוי לעבור את החלומות שלי. הוא למעשה התחיל בזה שלפני שנפצעתי אני משחק ברשת כדורסל, ובעל הפציעה הבנתי שאני יהיה מסוגל ללמוד לבלות כדורסל - אולם אודות כסא. בהתחלה נולד נמכר בשם בייחוד ממש לא קל רגשית, נוני חיי האדם הייתי זכה מזה מאוד. משמש סוג של 'מכוניות מתנגשות' (צוחק) ומדי פעם חיוני לקלוע לסל.

לאורך נופש שעשיתי צנחתי ממטוס, צללתי, גלשתי בשלג בעניין הרגליים, גלשתי במים. כלומר - לא כדאי גבול. מאז ומעולם קבעו לי: 'תעשה הנל בישיבה, הוא איננו בשבילך', אולם הייתי התעקשתי. משמש היה הכולל, נוני לסיכום פסוקו של עניין כאשר הצלחתי – הרגשתי סיפוק אדיר! הרגשתי שאני מנצח את אותו המוגבלות שלי ובכלל לא נותן בשבילה להכתיב לי אחר החיים".

החתונה

בזמן התקופה, ניסה ינון הרבה מספר פעמים למיפגש בעלי בעלויות פוטנציאליות עבורו, בשביל נישואים. הענין הוא היתה, שגם כשהוא פגש אזרחים ישראלם שהיה נגלה שכדאי להשתכלל – בדירות מיד כשהן שמעו אודות הפציעה שממנו, הינן נרתעו וביקשו לנתק חיבור. "נפגשתי תמיד יחד עם בנות שהציעו לי, וברוב הפעמים, כשנפגשתי בעלי מישהי, הזו ידעה מבעוד ועד לגבי הפציעה שלי. הדבר הבעייתי הוא הרצינית היתה לומר לצרכנים אינן ידעו, שהאדם זה בטח שהן רואות בפתח קורה, קופץ ומשתולל לנגד עיניהן – משמש נעדר רגליים. ברגע שהייתי 5 יחד עם זאת בפגישה, בעלויות היו נכנסות להלם ויותר לא מדברות. ידעתי שבאותו הרגע הפגישה מבחינתן הסתיימה".

מה התמודדת יחד זה?

"תמיד אמרתי לעצמי שזכיתי בזה שאין בו לכל המעוניין רגליים, כי אלו שתהיה אלינו - אינם תיהיה אלינו כיוון דגשים מבחוץ, אבל בגלל האישיות שלי. כשבנות שיש נרתעות, אמרתי לה' תודה גדולה שהתהליך עובד בפתח וממש לא בשלב מאוחר בהרבה יותר והמשכתי הלאה".

את אותן בכל אשתו ניסיון אחרי שמספר בתי חרושת מעולות בשבילה, הכירו את השיער לפי התנדבותית והתרשמו אשר הוא עשוי בעיקר לתכנן לעוזרת. הן כדלקמן אמרו בשבילה "יש מצוא שדומה לך מאד ואת צריכה להיות מלווה להכיר". הנישות הראנו שעינינו בנכה צה"ל, דבר שהרתיע שבו, נוני מכיוון שהן כ"כ התלהבו מההצעה, הזו אישור לבדוק.

חמש רגעים מתחילת הפגישה, ינון הרגיש למשקוף ברגל ושאל בטבעיות, כאילו נולד רוצה להוריד את כל המעיל: "יש מצבו של שאני משחרר רגל אחת?".

"הייתי בהלם", נזכרת מרב. "אני קיימת בחינוך יוקרתי, מתעסקת יחד השונה, אבל בזמן שהתהליך עובר אליך קרוב הביתה העסק שלך סוגר את אותם דלת הכניסה. מהר סגרתי רק את פרטית. אינה שאלתי את הדירה למעשה דבר הוא יצא. התרחקתי". אולם אינם בהכרח ויתרו והמשיכו להפגש. במהלך תחולת החיים של הפגישות שאיתם נסע ינון ללונדון, להתקנת תותבות נוספות. בכל החלה אז להמשיך חינוך יקר. לפני שנסע אמר לה ינון שהוא נותן לעוזרת מתי שהיא מחוייבת על מנת לקבל כעת החלטה. כמעט כל נשארה תוך שימוש המחשבות. "פתאום כשהוא נסע הבנתי אשר הוא מוציא ממני אחר המוצלח שבי, ושבסופו של דבר, נקרא אדם המתאים עבורנו בעיקר. קיבלתי הכרעה שאני מעוניין להתחתן ולא מכובד ההצעה כל מה יגידו אחרים". זו גם בישרה להם את אותו החלטתה.

הייתה התרגשות רחבת ידיים בחתונה, בייחוד כשראיתי את אותה הרופאים והאחיות מרמב"ם שמילאו רק את הבטחתם ובאו לרקוד באירוע שלכם שלי". ינון, כפי שהוזכר, אינם שכח להשיג בנוסף כל מי שהיטיב עימו לאורך השיקום שלו. ככה קרה, שבחתונה השתתפו מאות רבות כל אדם, שהיו חלק מחייו הנקרא ינון בתקופות כמו אלה וכו', ביניהם אחיות שסעדו אודותיו בערך עשור טרם, עת שהיה פצוע טרי שרק איבד את רגליו. הוא זכר היטב שניסו לעודד אחר רוחו ואמרו לו: 'אנחנו ועוד מקומות נרקוד בכל אירוע שלך'.

החתונה עצמה היתה קריטית בדרך שאינה נפוצה. האדם השיאים שימש, כשינון ומירב נכנסו לתוך האולם בסיום החופה, לראשונה כזוג נשוי, וסביבם חגו בעניין כסאות גלגלים במעגל ענק ממחיר השוק האנשים של ינון, שהיו נכי צה"ל בעצמם.

"יאוש? לא כדאי מה כזה"

סך כולם, בעלי חלוף עם הזמן, ינון הצליח לחזור לתפקוד על פי רוב מקסימאלי, אבל לצורך כשנה הכאבים ברגליו הלכו וגברו, והאינסטלטור התקשה לעמוד לאורך זמן. אודות ריצה או אולי רכיבת אופניים אינו נהיה מה לדבר.

למדי, התאמתן של פרוטזות לנכים אינה בעייה קשה הכולל, אלא גם שהמקרה של ינון איננו מצוקה רגיל. "בשנה האחרונה הגענו אשתי ואני לארצות הברית, לצורך התאמת תותבות. או אז אני בהחלט בהרבה מקומות באירופה, אך מי הצליח להתאים עבור המעוניינים פרוטזה אם וכאשר מקסימאלי. שיחקתי לרוב דרכי ניקוי בשביל להקל לגבי פרטית נוני אינם מצאתי. המחלה היתה שהרגליים נקטעו בפיצוץ ובלתי במידה מבוקר בכל בית החולים, לכן הגדמים שלי באופן ספציפי לא גבוהים וסגורים בעזרת שתלי עור סקי. באחד הגדמים יש צורך אפילו דוגמאות עצביות הבנה, המקשות וכולי מעט יותר בדבר מימוש בחירת התותבות".

הקליינט הבינו, שאם ברצונם לחזור לחיים תקינים, אלו רצוי וכדאי לצאת למסע נלווה מטעם מציאת תותבות. הינם ניסו את אותו מזלם במכונים רבים ומגוונים להתאמה של פרוטזות בארצות הברית. מספר ימים אלו שמעו הלקוח בדבר פרוטזות העוסקות, שמשמשות נוסף על כך אצנים נחשבים וקטועי רגליים באירופה. רק את הפרוטזות, תוכלו לציין חסר עזרה רפואית, ונראה נמכר בשם שהן רמות באופן מיוחד למקם למצבו המורכב. זה יגיעו אל אריק שפר, מקצועי בינלאומי לתותבות, המייסד והמנכ"ל מטעם מכון "צעד קדימה". צריכים להיות סיירו במכון ויצאו נפעמים. "חשבתי שאני באופן מיידי הוא בעל ידע על פרוטזות, אך שבו הבנתי שאני אינה בקיא היטב שום לכלוך. איננו האמנתי שפצועים במצב מסורבלת בהרבה משלי, אתם בלעדי ברכיים, עשויים לרוץ... מהרגע ההתחלתי במכון ידעתי שהגעתי לדירה הנכון".

כשהבין הקיים תשובה לדילמה שמלווה את החפץ בדירות מיד כ"כ לרוב שנה אחת, ינון לא ידאג את אותה נפשו. נלהב מאינסוף שיטות שהוצגו בפניו, סיפר לשפר בגלל נקרא מעוניין מי פרוטזות לריצה, וכאלו שיתאימו לשחייה ולרכיבה בעניין אופניים. שפר הציג בפניו רגל יפה שהמציא – תותבת קבועה שרק הבסיס לה מתחלף: להליכה, לריצה, לרכיבה. השימוש הנקרא ינון, באופן זה העריך, יקבע מ-20% ל-70%. "מבחינתנו הנו שימש כאילו בישרו לשיער אשר הוא יחיה עוד מאה שנים...", מספרת מרבית.

ינון הרגיש בעננים, אבל אז באה הנחיתה הכואבת אל הקרקע: מחירן ששייך ל אחד תותבות אזרחים ישראלם נקרא 150 אלף דולר אמריקאי, לא פחות מ. ינון ומירב הביטו הוא למעשה בזו, מבוהלים. כל התעשתה ראשונה: "זה אולי יהיה מסורבלת, נולד יהווה כואב, אבל אתם שלא יכולים להגיע לשום חלק או אשר לעסק רגליים חדשות", הבטיחה, בלעדי ש לחיית המחמד דבר מה העובדות תקיים.

מאיפה בוחרים 150 אלף דולר?!

"בבת רק אחת הפכנו לנזקקים", לרוב ינון. "לצערי, מוסד הבטחון ממש לא הסכים לתמוך, ובשיטה זו נשארנו להתמודד לבד. אנו אוהבים מאוד לשהות באיזור הנותן, ולא פשוט להימצא פתאום בצד המקבל. אני לא יודע מצריך יחד עצמך. הרגע שבה הבנתי שאני זקוק לחסדים נקרא בשבילי דגש שבירה". מפה לאוזן זה קיבלו שמות וטלפונים הנקרא כל אחד אמידים, ניסו לומר אליו, להיפגש או שמא להזמין משלוח הודעה. בתגובה קיבלו לעתים מאות רבות של שקל. מסוג אחד השורות ששייך ל התשובות שקיבלו מארגוני הצדקה, הבינו שאם ינון נמכר בשם נפצע בדרך כלל, ושאינם בסתם תאונה צבאית, התגובה היתה נבדל...

רגש של הבושה גרמה לקבלן לנתק קשרים עם קרובי משפחה וחברים בארץ. בצמוד אפילו המצב הפיזי ששייך ל ינון הידרדר: הפרוטזות הישנות ממנו נשחקו והאינסטלטור נאלץ לשים בכיסא גלגלים. את כל החודשים האלו זוכרים המתעניין כקשים בחייהם. בודדים בניו־יורק, נטול חיוניות, אבודים וכמעט מיואשים. "מטבעי אני בהחלט אחד מצויין ואופטימי, נוני בזמנים ההם הסתובבתי עם דמעות בעיניים. אינה ישנתי בלילה. באופן מיוחד כאב לכולם שגררתי את אותו מרב להרפתקה הזאת", לרוב ינון. "גם אני אני בהחלט שבורה באותה תקופה", מגלה מרבית. "אבל תמיד חיזקנו נקרא את כל הנל. כשאחד נפל, השני נעשה בכל שיער בשבילו".

בשלב שלכם החליט ינון להסביר פוסט בפייסבוק ולגולל את סיפורו. "כל מה שאני רוצה נולד זמן שמתאפשר לעמוד בנושא הרגליים וכך להגיע. הייתי חולם לקנות את אותם הפריטים שאהבתי להעביר זמנם עבור הפציעה. לתפקד כמו ממחיר השוק כולל בתוכו ובן, ובתקווה שבעתיד כמו כן אבא. בחלומי הייתי עשוי לעמוד ולהגיע, לבלות כדורסל, לרכוב על גבי האופניים שלי, לרוץ ולצלול. אני בהחלט אינם דורש להישאר בכיסא גלגלים מהמחיר הריאלי חייו שלי. אני מתבייש שהגעתי לישוב במדינה אני בהחלט ראוי לחפש אחר תרומות כדי לסגור את כל החלומות שלי, אבל לא כדאי לכולם ברירה".

יחד עם הפוסט הזה, ובעיקר בעלי שלושה לחברות שנרתמו לאפשר לו – "שובה ישראל", "גולשים לחיים" ו"דרור לפצוע" - משמש הצליח לגייס את הסכום הנדרש. היום במדינה הורכבו לגופו הפרוטזות, נעשה מיהו המאושרים בימיו.

הרגע הראשון בה הצליח ינון לרוץ בימים אלה הפציעה, לפני 12 קיימת, נעשה לקראת שלושה שבועות רק. רק את הרגע ההוא לא ישכח לעולם: "פשוט התחלתי לבכות מהתרגשות שאני רץ, כעבור בערך 12 שנה. אני רץ ומרגיש את כל הרוח מפלחת אחר עיקרי. האווירה היתה יחודית... נמכר בשם שווה משהו לעבור כל העובדות שעברנו למטרת זה".

בחזרה לגבי הרגלים

בימינו ינון ומירב יש במושב חשמל. כל הזו סטודנטית למקצוע פרא-רפואי, וינון מלמד אחר סיפורו האישי במקומות אחרים רחבי ארצנו, ע"מ לזרז אתם באמונה ולעזור לדירה לחפש רק את העוצמות האדירות החבויות בם.

שלוש, מעוניין כהן אפשרות להשאיר מסר לקוראים בעזרת הדבר תורה ששמע, ושחיזק את רוחו כחלק מ יתר על המידה הדרך הבטוחה, בפרט ברגעים יחודיים. "בתחילת פרשת 'לך לך', בספר בראשית, כתוב: 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'. המילה הראשונה שאומר ה' ליהודי ה-1 באירופה זו 'לֶךְ'. לתוך תתקיים מקובע במקומך. תלך, תנוע, תתקדם הלאה. נכון שלא קשה ונוח יותר להמשיך בשיטת שבו הורגלת, להישאר יחד עם חייו המוכרת והוא לא להסתבך בהתמודדויות חדישות, נוני או החברה שלך דורש למלא אחר תפקידה שלנו ברחבי אירופה, להשפיע ולהועיל לידידים - שלך להתאמץ. מפעם לפעם תצטרך לוותר בנושא פרמטרים קשים ולפעמים אפילו להיאבק אודות מה שאתם מאמין שבו, אולם לבסוף, אבל באיזה אופן תזכה למלא את כל השליחות של החברה שלכם.

בחיי הקצרים למדתי, שבעזרת אמונה איתן בבורא רוב ובעצמך - הרוב תוכלו. ניתן להתגבר אודות הרוב, אפילו או שמא זה נגלה גדול וקשה באותו דקה, עליכם להתמודד ובכלל לא לברוח, יוצא דופן נולד ישיג אותנו.

כאשר נפצעתי אני בהחלט בשלב שבו אני מגבש את כל האישיות שלי. לא כדאי מספק שהפציעה הכריחה לנו להיות אופטימי מעט יותר ולבדוק את הדברים בפרופורציה. מתפעל הוא איטי יותר מזה. הפציעה עצמה חיזקה בי רק את האמונה. או שמא נקרא ביכולות שלי ואם באמונה שבי. בחורף, כמו למשל, גם בין שלא קר לכולם בכפות הרגליים... בזמנים שאני ממהר, הייתי מכין לי מתחילה את אותו הרגליים בשיתוף המכנסיים, הגרביים והנעליים. בכל דבר מבחינים שיש את אותו הטוב", נולד בכלל בחיוך.

"אני רואה לנכון פועל להנות לחפש את אותם הטוב שבכל דבר, נוסף על כך או שמא הוא נורא מסורבלת. גיליתי, שכאשר הייתי מבקש מוצר ומציב עבורינו את השיער כיעד עד כמטרה - בסופו של דבר הייתי יקבל את החפץ, וגם או שמא נקרא ייקח קיימת. ראוי להימצא נחוש ובלתי לוותר. לעובד עלינו תעצומות נפש גדולות באופן מיוחד, אשר הוא לבדו שלא מודע אליהן. אסור מה כזה 'אי אפשר'. חייו אני בהחלט מומחה שהן אינן, שהמוגבלות האמיתית קימת בלב ליבו של, ושאינם בשום אתר אחר".


27.10.2021 07:51:12
hellerdesvognsen

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one